בג"ץ 3487/20עוזי גולדשטיין נ. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

השופט י' עמית :

1.

ככל שניתן להבין מהעתירה, העותר, שאינו מיוצג, מבקש מבית המשפט שיורה לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו; למועצת הרשות; למנכ"ל הרשות; לתאגיד השידור הישראלי; למר עודד בן-עמי; ולחברת החדשות של ערוץ 2 (להלן: המשיבים ), לענות לפניותיו ולקבלו לשיחה על מנת שיבחנו את טענותיו "ויביאו לידיעת הציבור כולו והממשלה את המחדלים בתכנית הממשלה לתת לבנקים מסחריים ערבויות מדינה על מנת שאלו האחרונים יעניקו הלוואות לגופים ופרטיים לעידוד הכלכלה".

2.

העותר, שלטענתו נפגע בעבר מהתנהלות המדינה, מבקש להתריע בפני הציבור לגבי התכנית שהמדינה יזמה כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי בשל מגיפת הקורונה, באמצעות ערבותה לבנקים במיליארדי שקלים. העותר מציין כי כל רצונו הוא למנוע מצב לפיו "ידרשו הבנקים המסחריים פירעונות חלק הערבויות, ואילו המדינה ימהר ותפקיד בקופות הבנקים את סכומי הדרישה מבלי שתעשה בדיקה ראויה ולבסוף הבנקים לא ישיבו את סכום הערבויות העודף לאוצר" (כך במקור – י"ע), ומשכך, לעמדתו, נדרש פיקוח מתאים על מתן הערבויות.

העותר, שלטענתו ערך "מחקר מקיף המדגים את עומק הבעיה", מעוניין שהמשיבים יפרסמו את ממצאיו בכלי התקשורת. מעיון ב"מחקר המקיף" נראה כי העותר מעלה מגוון טענות ביחס לתכנית הממשלה המעודדת קידום השקעות באמצעות מסלולי תמיכה שונים (מאז שנת 1990). בין היתר נטען כי התכנית אינה יעילה; כי הבנקים לא "שמחו" מקיומה; כי נראה שקיימים "הסכמים חשאיים" בין הבנקים למשרד האוצר המעבירים "כספים שונים ובדרכים שונות"; כי "האוצר כשיטה מנסה להעלים את הנתונים והעובדות ממני או מעצמו"; וכי "יש בליבי החשש כי עניין זה של הסתרת האינפורמציה נעשה במודע ובכוונה", וכך הלאה. בסוף המחקר הביא העותר את סיפורו האישי כמקרה בוחן (בהקשר זה הפנה העותר להליכים שהתקיימו בפר"ק (מחוזי ת"א) 483-96 ח.ג. תעשיות טקסטיל (סווקו אוקוזה) נ' כונס הנכסים הרשמי (21.11.2013); ע"א 195/14 גולדשטיין נ' עו"ד אורי דניאל, מפרק, ואח' (1.10.2014)) וכי "כותב מסמך זה משוכנע כרגע כי כוונת האוצר היא ביחד עם הבנקים למנוע מידע בכל האמור בתיק".

3.

לטענת העותר, הוא פנה למשיבים בבקשה לספר את סיפורו דרך אמצעי התקשורת, אך לא זכה להתייחסותם. העותר צירף שני מסמכים לעתירה. הראשון, פנייה למר עודד בן-עמי, מנחה תכנית בחברת החדשות של הרשות השנייה. המסמך הוכתר בכותרת "המשך פנייה בעניין 'סיפור סיפור'", בו מציין העותר כי לפני שבועיים הוא פנה לבן-עמי אך לא נענה, וכי הוא שומע איך כספי הציבור מבוזבזים ללא כל צורך אולם אין בידו להושיע, משהתקשורת אינה מאפשרת לו לספר את סיפורו (יצוין כי הפנייה שנשלחה לכאורה לפני שבועיים לא צורפה לעתירה). המסמך השני מוען למבקר הפנים של רשות השידור ערוץ 2 מיום 21.5.2020 שהוכתר בכותרת "פנייה לפני בג"ץ או לפני הליך דומה", שלפי תכנו (הכולל ארבע שורות בלבד) נטען כי למסמך צורפה פנייה "המדברת בעד עצמה", אך היא לא צורפה לעתירה דנן.

4.

דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה ובשל קיומו של סעד חלופי.

ככלל, אין דרכו של בית משפט זה להורות לכלי תקשורת מה, כיצד ובאיזו דרך לפרסם מידע שמבקש אזרח מן השורה להעביר לאותו כלי תקשורת. מכל מקום, העותר מלין על כך כי מר בן-עמי ומבקר הפנים לא ענו לפניותיו מהחודש האחרון.

מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, ככל שלעותר יש תלונות לגבי אופן הטיפול בפנייתו בידי גורמים ברשות השנייה, ייכבד ויגיש תלונה בהתאם לחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990, שם תתברר תלונתו.

6.

העתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה ולפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.