בג"ץ 3491/01 מדינת ישראל נ. דורון רוזוליו

1.על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו כתב אישום המייחס לו - בשל שתי פרשות שהן עניינם של שני אישומים נפרדים - עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ואיומים. בית המשפט המחוזי ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיים משפטו תוך תשעה חודשים מבקשת המדינה להאריך את תקופת המעצר בתשעים ימים נוספים.

2.לטענת בא כוח המדינה יש להאריך את תקופת המעצר בעיקר בשל מסוכנותו היתירה של המשיב, החשש לשיבוש הליכי משפט וכן בהתחשב בעובדה כי המשפט יסתיים, ככל הנראה, בקרוב, בישיבה שנקבעה ליום 20.5.01. כפי שהודגש בבקשה נעברו המעשים המיוחסים לעורר כלפי קטינה שהמשיב התוודע אליה, תוך אלימות, גרימת חבלות, איומים בסכין ואף איומים שיפגע בבני משפחתה של הקטינה. צוין כי למשיב הרשעות קודמות בעבירות תקיפה, איומים, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, התפרצות, קשר לפשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות סמים. בין היתר הורשע המשיב בעבירות של תקיפה, איומים אכזריים והדחה בחקירה כלפי קטינה אחרת שהיתה חברתו.

בא כוח המשיב טען שחל כרסום בראיות התביעה וכי בין עדות התביעה היו כאלה שבמשפט שינו את עדויותיהן. כמו כן, משהעידה המתלוננת אין לחשוש עוד לשיבוש הליכי המשפט. עוד הצביע על כך ששמיעת הראיות התחילה רק כשלושה חודשים ומחצה אחרי שנפתח המשפט וכתוצאה מכך לא נסתיים עד היום. מכל מקום, ניתן לשער שכתיבת פסק הדין, לרבות הצורך בתסקיר של שרות המבחן במקרה של הרשעה, יצריכו תקופה ארוכה יותר מתקופת תשעים הימים שנתבקשה.

3.בטענותיו של בא כוח המשיב לענין מסוכנותו של המשיב אין ממש. מדובר בנאשם שהמעשים שעליהם הוא נדון עתה, לרבות המעשים שעליהם נדון בעבר, מעידים עליו בבירור כי שחרורו עלול לסכן את המתלוננת, נערות אחרות ואת הציבור כולו. כדרכו גם עלול הוא לשבש את הליכי המשפט על ידי איומים על עדים. עוד נטען כי המתלוננת חיה בפחד נורא מפני המשיב. פחד זה יש להסיר. זכותה של המתלוננת לחירות ממוראו של המשיב אינה נופלת מזכותו של המשיב לחירות ממעצר.

את הטענות בדבר כרסום שחל בראיות התביעה היה על בא כוח המשיב לשטוח לפני בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר וגם עתה רשאי הוא לעשות כן. לפיכך לא מצאתי לנכון לדון בהן במסגרת הבקשה שלפני. (ראו, בין היתר, בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה , פ"ד נ"ב(1) 625; בש"פ 1150/01 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי , תקדין-עליון 2001(1) 1088).

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל ביום 17.5.01, או עד מתן פסק הדין במשפטו בתפ"ח 1119/00 של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, הכל לפי המוקדם.