בג"ץ 3507/18אריה יעקבי נ. הגף להערכת תארים אקדמאיים מחו"ל - משרד החינוך

השופט מ' מזוז:

1.

עתירה זו מכוונת נגד החלטת המשיב שלא להכיר בתואר שלישי שניתן לעותר על ידי אוניברסיטת ניקרגואה, בשיתוף עם אוניברסיטת אצטקה שבמכסיקו.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובעקבות הערות בית המשפט, הודיע בא-כוח העותר, לאחר שנועץ במרשו, כי הוא חוזר בו מהעתירה, והיא נמחקת בזה.

2.

מאחר ובעתירה זו שבה ועלתה סוגיית הסמכות לדון בהשגות על החלטות המשיב לענין הכרה בתואר אקדמי זר, אנו מוצאים לנכון להבהיר כדלקמן:

כבר נפסק פעם אחר פעם כי מחלוקת לענין הכרה בתואר אקדמי זר על ידי המשיב אין מקומה בהליך בפני בית משפט זה באשר קיים סעד חלופי בבית הדין האזורי לעבודה, שכן "בקשת שקילות התואר נועדה לצרכי דירוג ושכר" (בג"ץ 8400/10 מורג נ' מדינת ישראל-משרד החינוך , פסקה 4 (9.11.2005). וכן: בג"ץ 1398/07 לביא-גולדשטיין נ' משרד החינוך , פסקה 19 (10.5.2010); בג"ץ 7580/10

עבוד נ' משרד החינוך , פסקה 7 ( 20.10.2010) ; בג"ץ 2716/13 PHD

לימודים בינלאומיים בע"מ נ' משרד החינוך , פסקה 5 (29.8.2013); ובג"ץ 3796/17 מוברמן נ' מדינת ישראל-משרד החינוך (12.4.2018)). יצוין כי הליך בחינת שקילות תארים אקדמיים זרים על ידי הגף להערכת תארים במשרד החינוך מעוגן בהסכמי עבודה, והחלטה לגבי שקילות תואר זר מוגבלת לצורכי דירוג שכר בלבד. לפיכך, הלכה זו לענין קיום סעד חלופי בבית הדין לעבודה אינה מוגבלת למקרים של סכסוך קונקרטי בין עובד למעבידו הנוגע להכרה, אלא היא חלה על כל החלטה לענין שקילות תואר זר, שכן מחלוקת לענין זה היא במהותה ענין הנוגע ליחסי עבודה ותוצאתה מתוחמת כאמור למסגרת זו בלבד.

נוסיף, כי לצד זאת קיימת לכאורה סמכות לענין זה גם בידי בית המשפט לעניינים מינהליים, בגדר פרט 3 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ואין לראות בהחלטה כאמור בנוגע להכרה בתואר ספציפי זר בגדר החריג של " החלטה בענייני השכלה גבוהה ", שהוא חריג המתייחס להחלטות עקרוניות הנוגעות למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

3.

בנסיבות העניין לא יהא צו להוצאות.