פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
352/16
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
העותר:
עו"ד דוד לוי
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש הממשלה
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. פרקליט המדינה
4. מבקר המדינה
5. שר האוצר
6. המשנה למנהל רשת המיסים
7. רשות המיסים בישראל
8. יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה
9. שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים
10. מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים
11. ממשלת ישראל
12. הכנסת
13. דלק קידוחים שותפות מוגבלת
14. אבנר חיפושי נפט וגז שותפות מוגבלת
15.
nobel enrgy meditettanean
limited
16. רציו חיפושי נפט
17. ישראמקו נגב 2 שותפות מוגבלת
18. דור חיפושי גז
19. מ"מ שר הכלכלה
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.
במסגרת עתירה זו מבקש העותר, עורך דין במקצועו, כי בית משפט זה יוציא צו-על-תנאי המורה לראש הממשלה לנמק מדוע לא יבוטל מתוה הגז אשר אושר בהחלטת ממשלת ישראל מס' 476 מיום 16.8.15; הוא עותר לצרף את עניינו לעתירות קודמות שהוגשו בעניין זה, אשר עתידות להישמע בבית משפט זה בתחילת החודש הבא. אלא שעיון בטענות העותר לגופן – המשתרעות על עשרות רבות של עמודים – מעלה כי אין דבר בין טענות העותר לסעד המבוקש, והעתירה כוללת טרוניות אישיות רבות על התנכלות כלפיו. העותר, לטענתו, שימש במשך מספר שנים כיועץ משפטי חיצוני לרשות המסים, ובתפקידו זה טיפל במימוש נכסי חייבים ברשות המסים. ככל שניתן להבין, טענתו המרכזית היא, כי לא קיבל תמורה בעבור העבודה שביצע במסגרת תפקידו האמור, וזאת נוכח האופן בו התנהלה רשות המסים מול החייבים. בהמשך לכך, לפי הנטען, משביקש העותר לעמוד על זכויותיו, התנכלו לו ראש הממשלה עצמו (המשיב 1) והמשנה למנהל רשות המסים (המשיב 6), וזאת "באמצעות יחידת הסייבר של המדינה, וסוכנים של השב"כ ... (אמצעים אותם חשף סנואדן במה שכונה 'פרשת סנואדן')" (סעיף 8(ב) לעתירה).
ב.
יצוין כי העותר הגיש בעבר עתירה בגין מעשים דומים של הרשויות כלפיו, וביקש בשעתו מבית משפט זה לבטל כתב אישום שהוגש נגדו, לפי הנטען, מתוך רדיפתו על-ידי הרשויות. העתירה נדחתה ביום 1.12.14 (בג"צ 7836/14; פסק הדין ניתן על-ידי השופטים א' חיות , ח' מלצר ו נ' סולברג ), וכך גם בקשה לדיון נוסף שהוגשה באותו עניין (דנג"צ 8237/14; הנשיא א' גרוניס ). אלא שהעותר סבור עתה, כך נדמה, כי נסיונו המתואר עם הרשויות מלמד על שחיתות שלטונית של הגורמים השונים לרבות ראש הממשלה עצמו, ומכאן כי ראש הממשלה אינו יכול לייצג את הציבור באישור מתוה הגז, ולכן יש להורות על בטלותו.
ג.
לאחר עיון בעתירה אין בידינו להיעתר למבוקש. כאמור, מרבית טענותיו של העותר הועלו, גם אם בהקשר אחר, במסגרת בג"צ 7836/14 ונדחו; כעת טוען העותר, פעם נוספת, טענות קשות וחמורות כלפי גורמי מדינה שונים, למעשה מעין תיאוריית קונספירציה, אולם ללא ביסוס וללא קשר ענייני בין טענותיו לבין הסעד המבוקש – ביטול מתוה הגז. לא נאריך מפני כבוד הבריות, ונסתפק בציון שאין בטענות שהועלו כדי לבסס את התערבותו של בית משפט זה; וראו בג"צ 4724/94 בן דרור נ' שר הפנים (1994); 9343/02 יורב אחזקות בע"מ נ' נשיא בית המשפט העליון (2002); א' שרגא ור' שחר המשפט המנהלי – עילות הסף 349-347 (התשס"ח-2008)).
ד.
אין בידינו איפוא להיעתר למבוקש, ועלינו לדחות את העתירה.
ניתן היום, ז' בשבט התשע"ו (17.1.2016).
המשנה לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט