בג"ץ 3547-23 בג"ץ 3547-23

השופטת ר' רונן:

1.בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה לשר הביטחון או לצה"ל לכנס ועדה רפואית בעניינו ולהוריד את הפרופיל הרפואי שלו ל-21 לצורך שחרורו משירות צבאי. לטענת העותר, יליד שנת 2003, הוא סובל מבעיות נפשיות ואינו כשיר להמשך שירות בצה"ל.

2.דין העתירה להידחות על הסף, משאין היא מגלה עילה להתערבותנו. העתירה מנוסחת באופן חסר, לוקה בחוסר בהירות ונעדרת תשתית עובדתית וראייתית המאפשרת לדון בה באופן ענייני. כך, העותר אינו מפרט באופן ברור את השתלשלות העניינים הרלוונטית לצורך הכרעה בעתירתו, ובכלל זאת מתי הוא התגייס לשירות צבאי; מתי החלה ההתדרדרות הנטענת במצבו; מהם הצעדים שננקטו בעניינו עד כה על ידי גורמי צה"ל; מהן הפעולות בהן הוא נקט אל מול גורמים אלה; וכיו"ב.

בין היתר, טוען העותר מחד גיסא כי הוא כבר התגייס לשירות צבאי ונפגע (בכתפו) במהלך שירותו; ומאידך גיסא כי "לא ייגרם כל נזק לדחיית גיוסו... עד לבדיקה מעמיקה פסיכיאטרית בקשר עם מצבו הנפשי" (ס' 15 לעתירה). כך גם, העותר טוען בעתירתו כי הוא פנה פעמים רבות לגורמים הרלוונטיים בצה"ל, ואולם הוא לא מפרט באופן ברור ומסודר את תוכנן של פניות אלה, את המועדים בהן נעשו, את דרכי הפניה ואת המענה שניתן ביחס אליהן.

מעיון בנספחים שצורפו לעתירה עולה כי צורפו שתי פניות בלבד, האחת מיום 14.12.2022 והשנייה מיום 15.2.2023. בשתי הפניות הללו נטען כי מצבו של העותר התדרדר וכי יש "להעלותו" לכן לוועדה רפואית. אלא שכלל לא ברור על אילו מסמכים רפואיים נסמכו פניות אלה ומהו המענה שקיבל העותר ביחס אליהן.

זאת ועוד, בין הנספחים שצורפו לעתירה ניתן למצוא "הודעה על קביעת פרופיל רפואי" ממנה עולה כי העותר הופיע בפני ועדה רפואית ביום 22.3.2023, ונקבע לו פרופיל רפואי זמני של 45 למשך 12 חודשים. בהודעה צוין כי ניתן להגיש ערעור על כשירות רפואית בתוך חודש, ופורטו הדרכים להגשת ערעור. מהעתירה לא ברור האם העותר אכן הגיש ערעור כאמור, ואם כן – האם הערעור טופל והוכרע.

אם בכל אלה לא די, מהנספחים שצורפו לעתירה עולה גם כי תואמה לעותר על ידי הגורמים בצה"ל בדיקה פסיכיאטרית נוספת ביום 24.4.2023. העותר לא פירט האם בדיקה זו אכן התקיימה ומה היו ממצאיה. עוד יש לציין כי העותר צירף לעתירתו מכתב מפסיכיאטר מיום 29.3.2023 בו הומלץ להעלות את העותר לוועדה רפואית. ואולם, לא ברור האם מכתב זה נשלח לגורמים הרלוונטיים בצה"ל, מתי ובאיזה אופן הוא נשלח, וכיצד נענה. ממילא, אין במכתב זה לבדו כדי להצדיק את מתן הסעדים המבוקשים על ידי העותר.

3.במצב דברים זה, ברי כי העתירה נעדרת תשתית עובדתית וראייתית מספקת להכרעה, ואין מנוס מלדחותה (ראו והשוו: בג"ץ 5229/21 פלוני נ' לשכת הגיוס טבריה, קצין בריאות הנפש (29.7.2021); בג"ץ 7296/21 פלוני נ' לשכת הגיוס טבריה, קצין בריאות הנפש (7.11.2021)). זאת על אחת כמה וכמה בשים לב להיקף התערבותו המצומצם ממילא של בית משפט זה בקביעות הנוגעות לכשירותו הרפואית של אדם לשירות צבאי, בהיותן קביעות מקצועיות מובהקות (ראו: בג"ץ 7350/08 דיין נ' שר הבטחון, פסקה 7 (6.9.2010); בג"ץ 5012/20 פלוני נ' שלטונות צבא ההגנה לישראל, פסקה 4 (5.8.2020)).

העתירה נדחית אפוא. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.