פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
3601/02 - ד'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. נינה כץ
2. אלן ויינשטיין
3. מרטין וינשטיין
4. ג'ואן בת ריוורה
נגד
המשיבים
:
1.
עו"ד אפרים פוקס
2. צבי נוימן ושות'
3. חב' ורד כרמל הזהב
בע"מ
בקשה
לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב בבש"א 4182/02 מיום
22.4.02
שניתנה על ידי כבוד הנשיא א' גורן
החלטה
1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' הנשיא א' גורן), בבש"א 4182/02 בתיק הקדש 6553/96, שניתנה ביום 22.4.02. בפני בית המשפט הונחה בקשתו של משיב 1, הנאמן על נכסי המבקשים, (להלן: "המשיב ו/או הנאמן") הכוללת שתי בקשות שנכרכו יחדיו. באחת , התבקש בית המשפט לאשר למשיב להתקשר עם משיבה 3, חברת ורד כרמל הזהב בע"מ, בעסקת קומבינציה בנכסי הנאמנות, לפיה ייבנה על המקרקעין של הנאמנות בניין שיושכר לחברת "עמידר", לתקופה של 10-15 שנים. בבקשה האחרת
התבקש בית המשפט לאפשר לנאמן להשתחרר מעסקה קודמת משנת 1979 עם משיבה 2, צבי נוימן ושות' חברה לבנין והשקעות בע"מ.
הנהנים, הם המבקשים בפנינו, התנגדו לבקשת הנאמן.
2.בהחלטתו מיום 22.4.02, נענה בית משפט קמא לבקשת הנאמן. החלטה זו התקבלה לאחר שמועד הדיון נדחה כדי לאפשר לבא-כוח המבקשים להמציא יפויי כוח חדשים, המאשררים את עובדת ייצוגם על ידו. דא עקא, עד למועד הדיון לא הומצאו יפויי הכוח, ולנוכח העובדה כי המבקשים ביכרו שלא להתייצב לדיון, נאלץ בית משפט קמא לדון בבקשת הנאמן בהעדרם, והגיע למסקנה כי אין בפני הנאמן הצעה נגדית רצינית אחרת. לאור האמור, ולנוכח לחץ הזמנים הדוחק, הוחלט לאשר את בקשות הנאמן.
על החלטתו זו של בית משפט קמא, הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו את הבקשה לעיכוב ביצוע דנן.
3.עיקרם של נימוקי הערעור מתמקדים בשגיאות שנפלו, לטענת המבקשים, בהחלטתו של בית משפט קמא. את בקשתם לעיכוב ביצוע סומכים המבקשים על שניים: ראשית , הם סבורים כי סיכויהם טובים לזכות בערעור, ו שנית , הם סבורים כי במידה ובקשתם לעיכוב ביצוע תדחה, ותיושם החלטתו של בית משפט קמא, ייגרם להם נזק רב שקשה יהיה לתקנו במידה ותצלח דרכם בערעור.
המשיבים
מתנגדים לבקשת עיכוב הביצוע. לטענתם עיכוב הביצוע יסכל, הלכה למעשה את העסקה עם חברת עמידר לה הם מחויבים בלוח זמנים מוגדר, ובכך ישיגו המשיבים על דרך עיכוב הביצוע, את מה שלא יכלו להשיג בבית משפט קמא.
4.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבים, ולאחר שעיינתי בהחלטתו של בית משפט קמא, ונתתי את דעתי על סיכוייו של הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה. אכן, עיכוב ביצועה של החלטה הוא החריג ולא הכלל, וצד שזכה בדין זכאי לממש לאלתר החלטה או פסק הדין שניתנו לטובתו. מכאן, שעל בעל-דין המבקש עיכוב ביצוע, מוטל נטל כבד להראות כי סיכוייו טובים להצליח בערעור, וכי ביצועו המיידי של פסק הדין ימיט עליו נזק חמור שיקשה לתקנו במידה ותצלח דרכו בערעור.
באשר לסיכוי המבקשים בערעור, אינני יכול להתעלם מכך שהשגותיהם על בקשתו של הנאמן לא נשמעו כלל, משום שלא הצליחו לדלג על משוכה שהיא טכנית בעיקרה, אך השלכותיה עלולות להתברר כמהותיות ביותר. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, הואיל ונזקם עלול להיות לא רק כבד, אלא גם בלתי הפיך. אכן, הטרידה אותי האפשרות שהוראה בדבר עיכוב ביצוע החלטתו של בית משפט קמא, עלולה לגרום לסיכול ההחלטה גם אם הערעור יידחה, אך כדי לקדם את האפשרות הזו אורה על הקדמת הדיון בערעור.
אשר על כן הבקשה מתקבלת, וביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי יעוכב עד למתן פסק הדין בערעור, ובלבד שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט, תוך 7 ימים מיום שתוכן החלטה זו יובא לידיעתם, ערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן, בסכום של 200,000 ש"ח.
מזכירות בית המשפט תקבע את הדיון בע"א 3601/02 וברע"א 3600/02 בהקדם, ולא יאוחר מאמצע חודש יולי 2002, ובאותו מעמד תידון בקשת בא כוח המבקשים להגשתם של מוצגים נוספים .
התיק יועבר לכבוד הרשם, על מנת שיקצוב את המועדים לסיכומיהם של בעלי הדין לנוכח מועדו הקרוב של הדיון.
ניתנה היום, טו' בסיון תשס"ב (26.5.02).
ש ו פ ט