בג"ץ 3647/21 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

1.

עתירה זו קבועה לדיון לפני מותב תלתא; עניינה – שאלת סמכותו של בית הדין הרבני הגדול ליתן החלטות בדן יחיד. עתה הוגשה "בקשה מטעם העותר לצירוף נושא משפטי מהותי לדיון" , וממנה עולה כי מתבקשת הרחבת יריעה משמעותית, אולי אף שינוי חזית, כך שבדיון תתברר גם שאלת תוקפן של תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון ).

2.

דין הבקשה – להידחות. לא ברור מדוע ראה העותר לנכון להגיש בקשה זו רק עתה. הנספח האחרון שצורף לבקשה – מתוארך ליום 1.3.2021; העתירה הוגשה – ביום 25.5.2021, כ-3 חודשים לאחר מכן. מכאן, שהאמור בה אינו בגדר חידוש שנתחדש לעותר בשלב מאוחר להגשת העתירה; די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה.

3.

שנית, ובכך עיקר: הפכתי והפכתי בבקשת העותר, ולא ירדתי לסוף דעתו.

בעתירה מלין העותר על כך ש "החלטת בית הדין הרבני הגדול [אשר] הורתה על סגירת התיק [...] ניתנה בדן יחיד בניגוד לתקנות הדיינים" . הווי אומר, העותר עצמו הוא שביקש להסתמך על תקנות הדיון כדין פוזיטיבי נוהג, אשר בית הדין הרבני סטה ממנו, לפי טענתו. בנסיבות אלה, קביעה שלפיה תקנות הדיון אינן תקפות, לא תשרת את עניינו של העותר. אדרבה; קביעה שכזו, תכרות למעשה את הענף שעליו יושבת העתירה כולה. ממה נפשך, אם תקנות הדיון אינן בתוקף, לא ניתן יהיה לקבל את טרונייתו, כי בית הדין הרבני סטה מן האמור בהן.

4.

יתכן כי ההסבר נעוץ בנספחים שצורפו לבקשה, המלמדים על כך שפניותיו של ב"כ העותר, עו"ד צבי גלר, לגורמים המוסמכים, נגד תוקפן המחייב של תקנות הדיון, לא נעשו בשמו של העותר. הפניות כולן נעשו בשמו של עו"ד גלר, ב'כובעו' האחר – 'יו"ר עמותת הטוענים הרבניים'. ברם, אין הצדקה להשתמש בעתירה דנן, כ'פלטפורמה' לקידום עניינים אחרים. אם חפץ עו"ד גלר להרהר אחר חוקיותן של תקנות הדיון, יתכבד ויגיש עתירה נפרדת, ככל שהוא סבור שקיימת בידו עילה לעשות כן, ולא יכרוך טענות סותרות, זו בזו.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת.

לפנים משורת הדין, ומתוך לימוד זכות, לא אעשה צו להוצאות אישיות.