בג"ץ 3758/17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ. הנהלת בתי המשפט

חלקי

1.

אנו מצרים על כך שהצדדים לא השכילו לקבל את ההצעות שהעלינו בארבעת הדיונים שהתקיימו בעתירה דנן עד כה, הצעות שאימוצן יכול היה לייתר את הצורך בהכרעתנו בעתירה זו.

2.

רשמנו לפנינו את הצהרתם המפורשת של העותרים (כפי שהיא מופיעה בסעיף 18 לעתירה) לפיה הם "אינם חולקים על סמכות נציב שירות המדינה לקבוע בחוזי ההעסקה של העוזרים המשפטיים תקופת העסקה קצובה, ואף להאריך את העסקתם לתקופות קצובות", ובהמשך, כי הם "אינם חולקים על קביעת המדינה לפיה העוזרים המשפטיים לא יזכו לקבל כתב מינוי וקביעות".

3.

בדעת רוב של השופטים י' דנציגר ו א' שהם ובניגוד לדעתו החולקת של השופט נ' סולברג

אנו מורים בזאת על הוצאת צו מוחלט כמפורט להלן:

א.

אנו מורים למדינה לקיים משא ומתן קיבוצי עם נציגות העובדים במטרה למצוא חלופה מוסכמת לקציבה גורפת מראש ובאופן סופי של משך העסקתם של העוזרים המשפטיים.

ב.

אנו מורים על תיקון פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, באופן שתחת ועדת החריגים שאמורה הייתה לאפשר הארכת משך ההעסקה של עוזר משפטי רק במקרים מסויימים וחריגים, תוקם ועדת חריגים שבה יידון באופן אינדיבידואלי עניינו של כל עוזר משפטי המבקש להאריך את העסקתו, תוך התחשבות, בין היתר, בשיקולים תפקודיים-מקצועיים; בתקופות העסקה קודמות של העוזר המשפטי; ובחוות דעתו של השופט.

4.

נוכח האמור לעיל, נוהל ועדת החריגים שאמור היה להתפרסם, יגובש וינוסח במסגרת המשא והמתן אותו ינהלו הצדדים כאמור בסעיף 3א' לעיל.

5.

אנו קוראים לצדדים להתחיל לאלתר במשא ומתן כאמור בסעיף 3א' לעיל, ומניחים שהוא ינוהל באופן אינטנסיבי ושיועלו בו כל העניינים השנויים במחלוקת בין הצדדים. עוד אנו מניחים כי העוזרים המשפטיים יחזרו לעבודה סדירה לאלתר.

6.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

7.

נימוקי פסק דיננו יינתנו בנפרד.