בג"ץ 3799/01 מדינת ישראל נ. אמג'ד חליאפה

1.על המשיב הוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וביצוע שוד בנסיבות מחמירות. לפי הנטען בכתב האישום, בתמצית, קשר המשיב קשר עם שניים אחרים לשדוד אדם המתגורר בשכנותם. השלושה הגיעו לביתו בשעות הלילה, כשהם רעולי פנים ועמם אקדח ותת מקלע, פרצו פנימה, השכיבוהו על הרצפה, קשרו את ידיו ונטלו את הכסף שמצאו בבית. בית המשפט המחוזי ציווה לעצור את המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיים המשפט תוך תשעה חודשים מבקשת המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים.

2.בא כוח המדינה סמך את בקשתו בעיקר על מסוכנותו של המשיב, העולה מנסיבות העבירה שתוארו לעיל - שוד בחבורה ותוך שימוש בנשק - וכן מהרשעותיו הקודמות הכוללות עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, ניסיון להצתה, היזק לרכוש, וכן מספר עבירות של סיכון אדם בנתיב תחבורה, שבגינן ריצה עונשי מאסר. עוד ציין כי המשפט אמור להסתיים בקרוב, בישיבה ביום 21.5.01, שנקבעה לצורך גמר המשפט.

כנגדו טען בא כוח העורר: הנימוקים שעל פיהם הוחלט בתחילת המשפט לעצור את המשיב עד תום ההליכים אינם עומדים היום; אין חשש שהמשיב ישפיע על עדים; בזמן שנעברו העבירות היה המשיב צעיר שנגרר למעשי העבירה אחרי חבריו; חל כרסום בראיות. לדעתו יש להניח כי הישיבה שנקבעה ליום 21.5.01 תידחה לזמן רב ומכל מקום יהיה צורך בישיבות נוספות לצורך העדתם של מספר עדי הגנה.

3.סבורני כי טענות בא כוח המדינה מכריעות את הכף לחובתו של המשיב. מדובר בשוד בנסיבות חמורות ביותר המעידות כשלעצמן על מסוכנותו של המשיב. גם הרשעותיו הקודמות מעידות עליו שהוא מסוכן לציבור. אשר לטענה כי היה כרסום בראיות התביעה, מקומה בבית המשפט המחוזי במסגרת בקשה לעיון חוזר (ראו, בין היתר, בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה פ"ד נ"ב(1) 625; בש"פ 1150/01 מדינת ישראל נ' עופר נמרודי תקדין-עליון 2001(1) 1088). גם סיומו של המשפט, ככל שניתן להתרשם, צפוי, כנראה, בתוך תקופת ההארכה.

4.לפיכך אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים יום החל ביום 17.5.01, או עד מתן פסק הדין במשפטו בת"פ 1182/00 של בית המשפט המחוזי בירושלים, הכל לפי המוקדם.