פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3821/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.
לפנינו עתירה להורות על השבתה של קטינה אל הוריה. בהליכים המתנהלים בבית-המשפט השלום לנוער בתל-אביב, ניתן צו נזקקות ומשמורת שהוציא את הקטינה ממשמורת הוריה לבקשת רשויות הסעד. צו זה הוארך עד ליום 1.5.07 תוך שבית-המשפט מצהיר כי ה" צווים לא יוארכו שוב ". ביום בו פג תוקפם של הצווים, פנו העותרים לבית-משפט זה בטענה כי הילדה טרם הוחזרה לחיק הוריה.
2.
ההליך השיפוטי העוסק בהכרזת נזקקות וכל הכרוך בכך, מוסדר בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. סעיף 14 לחוק זה קובע כי:
"רשאי בית המשפט [ השלום לנוער ], לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים".
סעיף 16 לחוק מסדיר את דרך הערעור על החלטה של בית-משפט שלום לנוער:
"החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971".
העותרים לא פנו לבית-משפט השלום לנוער להשיג על פעולותיה של פקידת הסעד בעניינם. בהינתן סעד חלופי כאמור, אין עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק (השוו בג"צ 3742/04 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל , לא פורסם).
לפיכך, לא נוכל להושיט סעד לעותרים, ומכאן החלטתנו לדחות את העתירה על הסף.
ניתן היום, י"ד באייר התשס"ז (02.05.07).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט ת
ש ו פ ט