בג"ץ 3879/14 ג'יטי גטאקסי סרוויסס ישראל בע"מ נ. רשות שדות התעופה בישראל

עיינתי בטיעוני הצדדים אשר הוגשו בגדר בקשת העיון ובכל החומר שבתיק. לאחר ששקלתי בדבר (וכעולה גם מהחלטתי מיום 31.3.2015) הגעתי לכלל מסקנה כי נוכח עקרון פומביות הדיון ועקרון חופש הביטוי אין מקום למנוע ממבקש העיון לעיין בחומר שבתיק באופן גורף. מן הצד השני, העותרת והמשיבה 2 הצביעו בעמדות המשלימות שהגישו על מסמכים וסעיפים בכתבי בי-הדין המהווים סודות מסחריים או עסקיים שלהן, ונראה כי התוצאה המאוזנת והמידתית תהא במתן היתר לעיון חלקי, קרי תוך השחרת המסמכים או הסעיפים האמורים. למעשה גם מבקש העיון אינו עומד עוד על עיון מלא, ונתן הסכמתו להשחרת החלקים כמוצע על ידי המשיבה 2 (אציין כי לטענתו עמדתה המשלימה של העותרת לא הומצאה לידיו, אך לא צוין על ידו האם נעשתה על ידו פניה כלשהי לבא-כוחה בעניין זה, והנחתי היא כי נוכח חלוף הזמן ומשלא הוגשו בקשות בעניין הסדירו הצדדים את הדבר ביניהם).

אשר על כן, העותרת והמשיבה 2 תגשנה במשותף כתבי בי-הדין מושחרים

בהתאם לעמדות המשלימות שהגישו, וזאת בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיהן. כתבי בי-הדין המושחרים יועברו לעיוני, ולאחר אישורם יוכל מבקש העיון לעיין בתיק למעט בחלקים שיושחרו כאמור.

אשר לשאלת החיוב בהוצאות. אמנם איני סבורה כי יש לקבל את עמדת מבקש העיון לפיה עצם החיוב בהוצאות כמוהו כפגיעה בזכות העיון, שכן לא אחת מימושה של זכות כרוך בתשלום (ואין מדובר בסנקציה, כלשונו). למרות זאת החלטתי בסופו של יום שלא לחייב את מבקש העיון בהוצאות וזאת בין היתר בשים לב לכך שעמדת העותרת בתגובה שהגישה תחילה, בה התנגדה לעיון, לא התקבלה, וגם עמדתה החלופית וכן עמדתה של המשיבה 2 בדבר עיון חלקי נטענו תחילה מבלי שפורטו סעיפים ומסמכים קונקרטיים אותם יש לחסות, ומכאן ההשלמות אשר נדרשו בעניין (בהתאם להחלטה מיום 31.3.2015). בשים לב לכך וכן למדיניות הנוהגת בבית משפט זה לעניין חיוב בהוצאות בבקשות לעיין בתיקי בית המשפט, לא מצאתי כאמור לחייב את מבקש העיון בהוצאות.