בג"ץ 3884/16פלוני נ. השר לביטחון פנים

1.בפניי בקשה שהגיש מר דוד מזרחי לעיין בתיק שבכותרת, וזאת, כך נטען, לצורך הליכים שונים המתנהלים בעניינו.

הן העותרת והן המשיבים מתנגדים לבקשה, נוכח פגיעה שתגרם לטענתם בפרטיותה של העותרת.

לפני מספר ימים ניתנה על ידי החלטה בבקשת עיון נוספת שהגיש מר מזרחי - בג"ץ 4535/09 החלטה מיום 21.2.2017. המסגרת הנורמטיבית החלה בבחינת בקשה לעיין בתיק בית משפט פורטה באותה החלטה והיא כמובן יפה גם לענייננו - וניתן להפנות לאמור שם - אך לאחר ששקלתי בדבר סבורני כי יישומה מוביל בענייננו לתוצאה שונה.

באותה החלטה עמדתי על כך שהכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). כנגזרת של עיקרון זה נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, ואילו על המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתיר את העיון, ועליו להעלות בהקשר זה טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילתו כמו גם הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים.

עם זאת, וגם על כך עמדתי באותה החלטה, הגם שנטל ההנמקה המוטל על המבקש לעיין בתיק בית משפט קל יחסית, כאשר צד להליך מצביע על אינטרס לגיטימי המצדיק לחסות את המסמכים שבתיק או את חלקם, יש לערוך איזון בין אותו אינטרס לבין האינטרס שבבסיס בקשת העיון, כפי שהוא נלמד מן ההנמקה שפורטה בבקשה: "על כן, הנמקה לקונית וחסרה עשויה להוביל - כאשר מן הצד השני של המתרס ניצבים אינטרסים לגיטימיים - לדחיה של הבקשה או לדחייתה באופן חלקי, ויש לבחון את הדברים בכל מקרה קונקרטי לגופו" ( שם , פסקה 2. ראו גם בג"ץ 8337/10 סלקום ישראל בע"מ נ' שר התקשורת , פסקה 2 (1.5.2016)).

2.הטעם אותו העלה מר מזרחי בענייננו הוא "פומביות הדיון, המבקש הינו קצין משטרה בדימוס שבעניינו מתנהלים הליכים ונדרש בהליך [כך במקור] למטרת הליכים משפטיים...".

הנמקה זו צולחת לטעמי ככלל את "נטל ההנמקה", וכאשר אין מן הצד השני של המתרס אינטרסים לגיטימיים קונקרטיים, די בה לשם מתן היתר לעיון - וניתן להפנות בעניין זה להחלטתי הנ"ל בבג"ץ 4535/09.

ואולם במקרה דנן מדובר בתיק אשר עניינו טענה להטרדות מיניות, ומטבע הדברים בתוכן מסמכים המצויים בתיק יש כדי לפגוע פגיעה ממשית בפרטיותה של העותרת. עוד יצוין כי על שמה של העותרת הוטל חסיון (החלטת כב' השופטת ע' ברון מיום 16.5.2016), ולאחר עיון במסמכים שבתיק דומני כי יש ממש בטענת העותרת בתגובה שהגישה לבקשת העיון, כי עיון בכתבי בי-הדין שבתיק עשוי להוביל לחשיפה של שמה ושל פרטיה האישיים (והדבר נכון בפרט בשל העובדה שמבקש העיון נמנה בעבר עם שורות המשטרה). עוד יצוין כי נוכח מהות ההליך והמסמכים שבו, קיים קושי מעשי להורות על "השחרה" של פרטים בכל אחד מן המסמכים שבתיק, שכן נתונים העשויים לפגוע בפרטיותה של העותרת שזורים במסמכים רבים, ונסיון "להשחירם" אף יטיל נטל בלתי סביר על הצדדים להליך או על בית המשפט (ובכך שונה ענייננו מן ההחלטה בג"ץ 4535/09 הנ"ל, שם ציינתי כי היה על העותר להפנות למסמכים קונקרטיים אשר עיון בהם יוביל לפגיעה בפרטיות. במקרה דנן כאמור עניינו הרגיש של התיק והמסמכים שבו מלמדים מניה וביה על פגיעה כאמור).

על רקע טעמים אלו - שהם טעמים כבדי משקל השוקלים נגד קבלת בקשת העיון - יש לשוב אל ההנמקה שבבסיס הבקשה ולערוך איזון. מן ההנמקה שבבקשה עולה כי מבקש העיון לא העלה טענה לקשר ישיר להליך (השוו בג"ץ 3952/12 פלונית נ' משטרת ישראל (21.1.2016)) ואף לא הבהיר למה וכיצד דרוש לו עיון בתיק לשם ניהול ההליכים המתנהלים בעניינו. בנסיבות אלו איזון בין האינטרסים משני צידי המתרס, מוביל אל המסקנה כי זכותה של העותרת לפרטיות גוברת על האינטרס של המבקש, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשת העיון בכל החומר שבתיק. עם זאת, מצאתי כי יש לאפשר למבקש העיון לעיין בחלק מתגובת המשיבים 1-3 מיום 22.9.2016, בו לא כלולים נתונים אודות העותרת העשויים להוביל לחשיפת שמה - סעיפים 34 עד 62 לתגובה. תוצאה כזו היא תוצאה מידתית המאזנת לטעמי נכונה בין השיקולים השונים.

3.מכל הטעמים האמורים לעיל, ועל יסוד הטענות שנפרשו בפניי, הבקשה לעיון בכל החומר שבתיק נדחית. עם זאת רשאי המבקש לעיין בסעיפים 34 עד 62 לתגובת המשיבים 1-3 מיום 22.9.2016. המזכירות מתבקשת להקפיד כי העיון ייערך בסעיפים אלו בלבד.