פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3975/05
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עדיאל
העותרים:
1. יחזקאל כהן
2. רודה מיאה
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ב בניסן תשס"ה
(21.4.05)
בשם העותרים:
עו"ד תיאודור שוורצברג
בשם המשיבים:
עו"ד גלעד שירמן
פסק-דין
דינה של העתירה להידחות הן מטעמי סף והן לגופם של דברים. מתברר כי העותרת 2 (להלן-העותרת) נעצרה עוד בחודש אוקטובר האחרון וכבר אז הוצא לגביה צו הרחקה. בעתירה יש איזכור מקוצר בלבד של המעצר הקודם. זאת ועוד: בעתירה נכתב כי היא נכנסה ארצה בשנת 1992. לעומת זאת, בעת השימוע שנערך לעותרת בעקבות מעצרה בחודש אוקטובר אמרה שנכנסה ארצה בשנת 2002. במכתב שנשלח על-ידי נציגת האו"ם לפליטים נאמר, כי לדברי העותרת היא נכנסה לארץ ב-2002, בעת שבשנה שקדמה לכך סבלה מרדיפות בזימבאבואה. ונקודה נוספת: בשימוע בחודש אוקטובר 2004 היא לא ציינה כלל את העובדה שיש לה בן זוג בעוד שבעתירתה היא מספרת שהכירה את בן זוגה, העותר 1 (להלן-העותר) לפני כשנתיים. משמע, העתירה נגועה בחוסר נקיון כפיים.
לגופם של דברים מסתבר כי, הנשואין, ומדובר בנישואי פראגווי בין העותרת לעותר 1 מחודש פברואר שנה זו, נערכו לאחר שהוצא לגביה צו הרחקה קודם, מאוקטובר 2004. עוד יצויין, כי הנשואין התקיימו זמן קצר לאחר שנציגת האו"ם לפליטים דחתה את ערעורה של העותרת לענין אי הענקת מעמד פליט. משהנישואין נערכו לאחר שהוצא צו ההרחקה בחודש אוקטובר 2004, הדרך שיש ללכת בה היא יציאה מהארץ תחילה והגשת בקשה לקבלת אזרחות על סמך הנשואין לאחר מכן (בג"צ 233/05, לא פורסם).
אי לכך העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ב בניסן תשס"ה
(21.4.05).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ש ו פ ט