בג"ץ 3977/05 עוזי מאיר נ. שר הפנים

לפני בקשה לפסיקת הוצאות.

1.

בעתירתם בקשו העותרים כי המשיבים ינקטו הליכים פלילים נגד המשיב 5 בגין עבירות על חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. כמו כן, בקשו העותרים כי המשיבים ימסרו להם את מלוא המידע הקיים בידיהם ביחס לפעולות הבנייה שביצע המשיב 5. במסגרת תגובת המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים) הם הודיעו כי בכוונתם לאפשר לעותרים לעיין בחומר החקירה בהתאם להנחיית פרקליטת המדינה "בקשה מצד גורמים שונים לעיין בחומר חקירה המצוי בתיק המשטרה". ביום 12.7.05

נדחתה העתירה על הסף בהיותה עתירה מוקדמת. יחד עם זאת, נקבע במסגרתה, כי חומר החקירה יימסר לעותרים כפי שהודיע בהודעת המשיבים ולפיכך הדיון בעניין זה התייתר. ביום 11.10.05 הוגשה בקשה מטעם העותרים לפי פקודת בזיון בית המשפט. נוכח הודעתם המשותפת של הצדדים מיום 2.11.05 הבקשה נמחקה. ביום 27.2.06 הוגשה בקשה נוספת מטעם העותרים לפי פקודת בזיון בית המשפט. לאחר שהתקבלה תגובת המשיבים, הודיעו העותרים לבית המשפט כי אין הם עומדים עוד על בקשתם. יחד עם זאת, לטענתם הם זכאים להוצאות בגין הבקשה במיוחד בהתחשב בעובדה כי עסקינן בבקשה שנייה שהוגשה תוך פרק זמן קצר. לטענת העותרים, המשיבים לא פעלו בשקידה הראויה להעברת חומר החקירה לידיהם ועקב כך הם נדרשו לפנות בעניין זה פעמיים אל בית המשפט. העותרים טוענים כי לולי הוגשו מטעמם בקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט, היה הטיפול בעניינו של המשיב 5 מתעכב עוד זמן רב.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. בתגובתם, המשיבים מבהירים את השתלשלות האירועים לאחר מתן פסק הדין כדלקמן. ביום 21.7.05 הם פנו

לב"כ המשיב 5 בבקשה לקבל את תגובתו לעניין מתן זכות עיון לעותרים. התגובה התקבלה ביום 10.8.05, אולם בטרם הושלם הטיפול בבקשה לעיון בחומר, הוחלט על פתיחתה מחדש של החקירה. בשל כך, לא הושלם הטיפול בבקשת העותרים אולם בהמשך לפנייתם נמסרה להם הודעה בדבר פתיחת החקירה מחדש. העותרים הגישו בקשה לפי בזיון בית המשפט אולם כאשר הובהר להם בפעם נוספת כי החקירה נפתחה מחדש, נמחקה הבקשה לאחר שהוגשה מטעם הצדדים הודעה מוסכמת בה הודיעו המשיבים כי בכוונתם לעשות מאמץ על מנת לסיים את החקירה עד ליום 15.12.05. בהתאם לאמור בהודעת המשיבים, חודשה החקירה בסוגיה נושא העתירה ולאחר השלמתה הועבר התיק להכרעת תובע יחידת הפיקוח המחוזית. במהלך טיפול התובע בממצאי החקירה ביקש הוא כי תבוצע השלמת חקירה מסוימת. ביום 1.3.06 נשלח לב"כ העותרים מכתב מטעם המשיבים בו הודע לב"כ העותרים כי התובע הבוחן את תיק החקירה ביקש כי תבוצע השלמת חקירה, וכי לאחר שתושלם החקירה ותתקבל החלטה על ידי התובע, תימסר על כך הודעה לעותרים. ביום 23.3.06 העביר התובע את החלטתו לפיה לא ניתן להעמיד את המשיב 5 לדין. בהמשך לכך, פנו המשיבים לב"כ המשיב 5 ואפשרו לו לטעון טענות נוספות ביחס לבקשה. המשיב 5 התנגד לבקשה. ביום 11.5.06 נמסרה לעותרים הודעה מאת הלשכה המשפטית במשרד הפנים לפיה הוחלט לאפשר להם לעיין בחומר החקירה ולצלמו. לטענת המשיבים, במצב דברים זה, אין מקום להיעתר לבקשה לפסיקת הוצאות. לטענתם, ההחלטה לאפשר לעותרים לעיין בחומר החקירה לא נתקבלה בעקבות הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שהגישו העותרים. הם פעלו לפי הנחיות פרקליטות המדינה בעניין מתן זכות עיון בחומר חקירה ובהתאם למצב החקירה ורק לאחר שהסתיימו ההליכים בעניינו של משיב 5 הם התפנו לבחון את בקשת העותרים והחליטו להיעתר לה. לטענת המשיבים, הטיפול בתיק התבצע באופן ענייני, ואף לוחות הזמנים היו סבירים, בהתחשב בכך שבעקבות החקירה החדשה בחן תובע חדש את החומר, בוצעה השלמת חקירה והתקבלה החלטה סופית.

3.

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. מקובלת על עמדת המשיבים כי לא נפל פגם כלשהו באופן בו הם פעלו בכל הנוגע לטיפול בבקשה לעיון במסמכי חקירה לגופה. על פני הדברים, המשיבים פעלו בעניין זה באופן ענייני בהתאם להנחיות פרקליטת המדינה ומצב החקירה ובהתחשב בחקירה הנוספת שבוצעה בעניינו של המשיב 5. בנסיבות העניין, אף אין לומר כי העיכוב שחל בטיפול בבקשה חרג מגדר הסביר. חרף האמור, מצאתי לנכון לחייב את המשיבים בהוצאות וזאת בשים לב לכך שהמשיבים לא פעלו בשקידה סבירה לעדכון ב"כ העותרים לגבי התקדמות הטיפול בבקשת העותרים. כפי שהובהר לעיל, בהודעה המוסכמת מטעם הצדדים מיום 22.11.05 הודיעו המשיבים כי בכוונתם לעשות כל מאמץ על מנת לסיים את החקירה ולקבל החלטה חדשה עד ליום 15.12.05 על מנת שניתן יהיה להמשיך את הטיפול בבקשת העותרים לעיין בחומר החקירה. בבקשה השנייה שהוגשה על ידי ב"כ העותרים הובהר כי משלא הועבר להם חומר החקירה, הוא פנה לב"כ המשיבים ביום 2.1.06 . תגובתו נתנה ביום 9.1.06 ובמסגרתה התבקשו העותרים לאפשר לו לבחון את העניין. לאחר שחלף חודש נוסף ודבר לא אירע, הוא שלח מכתב נוסף למשיבים ביום 12.2.06, אולם למכתבו זו לא קיבל תשובה ולפיכך הגיש בקשה מטעם העותרים לפי פקודת בזיון בית המשפט ביום 27.2.06 . בשים לב לכך, שהמשיבים התחייבו לעשות כל מאמץ על מנת לסיים את החקירה עד ליום 15.12.05, ולמשך הזמן הארוך שחלף מאז ניתן פסק הדין, שומה היה על המשיבים לענות באופן ענייני ומהיר למכתבו של ב"כ העותרים ולעדכן אותו לגבי התקדמות הטיפול בבקשת העותרים. בתגובת המשיבים לבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ובתגובתם לבקשה לפסיקת הוצאות לא הובהר מדוע המשיבים לא ראו לנכון להשיב למכתביו של ב"כ העותרים בעניין זה ובכך לייתר את הגשה הבקשה לפי ביזיון בית המשפט. יחד עם זאת, בשים לב לכך שעל פני הדברים בטיפול בבקשה לעיון לגופה לא נפל כל פגם, ישאו המשיבים בהוצאות העותרים בסך כולל של 2,500 ₪ בלבד. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.