בג"ץ 3993/18פלוני נ. שלטונות צבא ההגנה לישראל

השופט ג' קרא:

עתירה למתן צו המורה לשר הביטחון ולשלטונות צה"ל (להלן: המשיבים ) לבדוק את העותרת במדור בריאות הנפש לצורך בחינת שאלת גיוסה לצה"ל. לצד העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים המורה לזמן את העותרת לוועדה רפואית באופן מיידי בטרם תתייצב לגיוס.

1.

על-פי הנטען בעתירה, העותרת, ילידת שנת 1997, הגיעה ללשכת הגיוס וביקשה לזמנה ל"וועדה נפשית", על מנת שיכריזו עליה כבלתי כשירה לשירות צבאי. זאת, מכיוון שהיא סובלת מדיכאון, חרדות והיעדר תפקוד כתוצאה מהיותה קורבן לעבירות מין. לטענתה, היא שלחה למשיבים, לבקשתם, חוות-דעת פסיכיאטרית התומכת בטענותיה (להלן: חוות-הדעת ) בצירוף פסק-הדין שניתן בעניין עבירות המין שנעברו בה (להלן: פסק-הדין ) , אך המשיבים סירבו לבקשתה לזמנה לוועדה מתאימה. העותרת מציינת שפנתה פעמים רבות אל המשיבים בנושא זה, אך המשיבים התעלמו מפניותיה והכריזו עליה כמשתמטת.

לטענת העותרת, המשיבים לא בחנו כראוי את בקשתה ואת מצבה הנפשי, וביקשה להורות על הפנייתה לוועדה רפואית וליתן צו ביניים המורה על מתן סעד זה באופן מיידי ובטרם תתייצב לשירות צבאי.

2.

מתגובת המשיבים עולה כי העותרת נעדרת משירות צבאי שלא ברשות החל מיום 18.7.2016, אף שהיא חייבת בשירות בטחון על-פי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון ), דבר המהווה עבירה פלילית . בין היתר, המשיבים מציינים שלאחר שהעותרת התייצבה לצו ראשון בלשכת הגיוס היא הופנתה לבדיקה פסיכיאטרית, אך לא התייצבה לשש בדיקות שנקבעו לה. בסופו של דבר, לאחר שנשלח לעותרת צו התייצבות לשירות בטחון והיא התייצבה בלשכת הגיוס, היא הופנתה לבדיקת פסיכיאטרית צבאית, שבעקבותיה נקבע כי היא תהא זכאית להקלות מסוימות במסגרת שירותה הצבאי. ועדה רפואית שדנה בעניינה קבעה כי היא כשירה לשירות בטחון ומועד גיוסה נקבע ליום 18.7.2016. כחודש וחצי עובר למועד גיוסה, הגישה העותרת גם בקשה לקבלת פטור משירות צבאי מטעמי הכרה דתית לפי סעיף 40 לחוק שירות בטחון, אשר נדחתה.

עוד עולה מתגובת המשיבים כי ביום 11.5.2017, כשנה לאחר מועד הגיוס שנקבע לעותרת, התקבלה אצל המשיבים בקשה מטעם העותרת לזמנה לוועדה רפואית לבחינת כשירותה לשירות. לאחר שיח בין הצדדים ובחינת חוות דעת פסיכיאטרית בעניינה, נקבע שלא נמצא מקום לבדוק את העותרת טרם הסדרת מעמדה וגיוסה.

3.

המשיבים סבורים כי דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות על הסף, תוך חיוב העותרת בהוצאות, ממספר טעמים. ראשית, העותרת עושה דין לעצמה ונעדרת משירות צבאי שלא ברשות, דבר המהווה עבירה פלילית ועולה לכדי חוסר ניקיון כפיים בהגשת העתירה דנן. שנית, העתירה לוקה בשיהוי ניכר משהמועד שנקבע להתייצבות העותרת היה כשנתיים עובר להגשת העתירה ופנייתה לגורמי הגיוס התקבלה כמעט שנה לאחר מועד גיוסה. שלישית, בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה. הסעד המבוקש בעתירה הוא בדיקת העותרת על-ידי גורמי בריאות הנפש על מנת לבחון את התאמתה לשירות בטחון. אולם, העותרת סירבה להתייצב בפני המשיבים כנדרש ולמצות את ההליכים בדרך המקובלת. לשיטת המשיבים, עם התייצבותה של העותרת והסדרת מעמדה, יוכלו גורמי בריאות הנפש לבחון את טענותיה ביחס למצבה הנפשי וכשירותה לשירות צבאי, לרבות זימונה לוועדה רפואית במידת הצורך. בשל היעדרותה משירות צבאי למעלה מ-60 יום, העותרת אינה זכאית לטיפול רפואי מצה"ל, לרבות בדיקה נפשית מקדימה, משעניינה של העותרת אינו נופל לגדר החריג בו מזומן עריק לבדיקה כאמור לפנים משורת הדין.

4.

לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

העותרת עשתה דין לעצמה משלא התייצבה מזה שנתיים לשירותה הצבאי, וטעם זה לבדו יש בו כדי להצדיק דחיית העתירה על הסף (ראו והשוו לבג"ץ 7850/07 זובוב נ' צבא הגנה לישראל (17.10.2007); בג"ץ 3564/16 פלונית נ' שר הביטחון , בפסקה 9 (28.9.2016) (להלן: עניין פלונית ); בג"ץ 81/15

פלוני נ' שר הביטחון , בפסקה 17 (31.3.2015); בג"ץ 2150/10 פוקס נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 ( 21.4.2011 ) (להלן: עניין

פוקס )).

5.

לכך יש להוסיף כי אופן הצגת העובדות הרלבנטיות והטענות בעתירה מעורר קשיים . טענות העותרת נטענו בצורה כללית ביותר ובחוסר בהירות ואי-סדר, ללא רקע או מועדים רלוונטיים, ללא פירוט ביחס לרצף האירועים הנטענים ומבלי שצורפו אסמכתאות רלוונטיות לטענותיה. התשתית העובדתית שהציגה העותרת הייתה חלקית, ומנוגדת לתמונה העולה מתגובת המשיבים. אף טעם זה מטה את הכף לדחיית העתירה על הסף (עניין פוקס , בפסקה 8).

6.

דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת היעדר עילה להתערבות, משלא מצאנו פגם בהחלטת המשיבים שלא לסטות מהכלל לפיו מי שנעדר משירות שלא ברשות לא יקבל טיפול רפואי מהמשיבים בטרם התייצבותו, אלא במקרים חריגים המצדיקים זאת (תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984; ראו בג"ץ 8596/13 חמו נ' שלטונות צבא הגנה לישראל (7.7.2014) (להלן: עניין חמו ); בג"ץ 6453/16 בן לוי נ' צבא ההגנה לישראל ( 7.11.2016 ); עניין פלונית ; בג"ץ 10152/09 סגל נ' ראש אגף כח אדם במטה הכללי של צה"ל ( 6.3.2011 )). על העותרת למצות הליכים למול המשיבים, ומשתתייצב לשירות צבאי, חזקה שתקבל התייחסות לכלל טענותיה. כמובן שאם טענותיה תדחנה, פתוחה בפניה הדרך לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים. היעתרות לבקשת העותרת טרם התייצבותה לשירות בטחון אינה עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון ועם הצורך להבטיח דין זהה בהתייחס לחיילים הנעדרים משירות צבאי שלא ברשות (ראו, לעניין זה, עניין חמו ).

7.

סוף דבר, העתירה נדחית, וממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח.