פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
3994/00 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
עו"ד אביב שניאור
נגד
המשיבים
:
1. משה ויצנר
2.
נעמי קריסטל
בקש
ת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.5.00
בפש"ר 231/99 (בש"א 11840/99), שניתנה על-ידי כבוד השופטת ב' גילאור
החלטה
1.המבקש ועורך-דין נוסף מונו ביום 19.2.81 כמפרקים לחברת ויצנר את קריסטל בע"מ (בפירוק מרצון) (להלן: החברה), שהמשיבים הם בעלי המניות היחידים בה. מטעמי בריאות, התפטר עורך-הדין הנוסף מתפקידו. התפטרות זו, שנכנסה לתוקפה ביום 1.1.1997, הותירה את המבקש כמפרק יחיד לחברה.
ביום 16.6.1997 הודיע המבקש למשיבים, כי יסכים לשמש כמפרק יחיד לחברה, רק במידה שהמשיבים יאשרו, כי אין להם כל תביעות כנגדו או כנגד עורך-הדין הנוסף, שכאמור התפטר בינתיים מתפקידו כמפרק, בגין פעולותיהם כמפרקים, עד למועד משלוח הודעה זו.
בתגובה הודיע המשיב 1 (להלן: המשיב), כי אין לו טענות לגבי פעולותהמשיבה 2 (להלן: המשיבה) לא הגיבה כלל. לפיכך, פנה המבקש בבקשה לבית-המשפט המחוזי בחיפה, בגידרה טען, כי על-פי סעיף 330(7) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג1983- (להלן: הפקודה), אינו מוסמך לשמש כמפרק יחיד לחברה, וממילא, בנסיבות שנוצרו, אינו חפץ להמשיך בתפקידו כמפרק החברה כלל ועל-כן יש לשחררו מתפקידו.
2.בהחלטתו מיום 16.11.99 הורה בית-המשפט המחוזי (השופטת בילהה גילאור) למשיבה, להבהיר האם בכוונתה לתבוע את המבקש בגין פעולותיו כמפרק החברה בעבר. בתגובה הגישה המשיבה נוסח תביעה כנגד המבקש, שסכומה מעל מליון ש"ח, ובה נטען לרשלנות המבקש ועורך-הדין הנוסף בתפקידם כמפרקי החברה. על-כן הורה בית-המשפט המחוזי למבקש להגיש לבית-המשפט, לבאי-כוח המבקשים ולכונס-הנכסים הרשמי דו"ח באשר לפעולות שנותרו לסיום הפירוק. לנוכח דו"ח זה החליט בית-המשפט המחוזי, ביום 1.5.00, כי למרות הקשיים שנוצרו עקב עמדת המשיבה, ישלים המבקש את הפעולות שנותרו כמפרק יחיד, בפיקוחו של כונס-הנכסים הרשמי.
3.מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, בגידרה שב המבקש על טענותיו, כפי שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי והדגיש, כי במצב שנוצר אינו מוסמך כלל להמשיך ולפעול כמפרק יחיד, וכי יש לקבוע את שכר-הטירחה המגיע לו בגין פעולותיו כמפרק עד כה. כן טען המבקש, כי לאור גילו המתקדם הוא עובד חצאי ימים בלבד, ואף מטעם זה לא ניתן לכפות עליו להמשיך ולפעול כמפרק יחיד לחברה.
בתחילה התנגדו המשיבים לבקשה, ולחלופין טענו באשר לשכר-הטירחה, שלטענת המבקש, מגיע לו. ברם, בתגובה משלימה הודיעה המשיבה, כי לאור הסכמות שהושגו בינה לבין המשיב אינה מתנגדת עוד לשחרור המבקש מתפקידו. כן הודיע כונס-הנכסים הרשמי, כי לאור טענות המבקש באשר לגילו והיקף המשרה בה הוא עובד כיום, לא ניתן לחייבו להמשיך ולפעול כמפרק.
4.המבקש נבחר על-ידי בעלי המניות בחברה לכהן כמפרק בהליכי פירוקה מרצון. בבחירתו, הביעו בעלי המניות אמון בו וביכולתו לסיים את קיומה של החברה. הודעת המשיבה על כוונתה להגיש תביעה כנגד המבקש בגין פעולותיו כמפרק החברה, אינה עולה בקנה אחד עם הבעת אמון זו. על-כן, נוצר מצב בו המבקש, שנותר כמפרק יחיד לחברה הנמצאת בפירוק מרצון, אינו מסוגל להמשיך בתפקידו, ואין לכפות עליו לעשות כן.
מסקנה זו מתחזקת לאור גילו המתקדם של המבקש, העובד חצאי ימים בלבד, ועל-כן יתקשה מאד לפעול כמפרק יחיד.
5.אשר-על-כן, המבקש ישוחרר מתפקידו כמפרק החברה. בנסיבות אלה מתייתר הצורך להכריע בשאלת סמכותו של המבקש לפעול כמפרק יחיד לחברה.
התיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי לצורך הכרעה בטענות שהעלו הצדדים בנוגע לשכר-טירחתו של המבקש, וכן לקביעת האופן בו יושלם פירוק החברה.
המשיבה 2 תשלם למבקש הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ח בכסלו תשס"א
(25.12.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00039940.
L04