פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4023/98 קפלן אלכסנדר נ. שר התחבורה

ניתן ביום

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותר עתר נגד סירוב משרד הרישוי לחדש את רישיון רכבו לאחר שנקבע כי נגרם לו אובדן גמור בתאונה. בית המשפט קבע כי הקביעה עומדת במבחני תקנה 266 לתקנות התעבורה ודחה את הטענה לחוסר סבירותה. העתירה נדחתה, בין היתר נוכח אי-גילוי עובדות רלוונטיות על ידי העותר.

העובדות

רכבו של העותר נפגע בתאונה ושמאי מטעם חברת הביטוח קבע כי נגרם לו אובדן גמור, בשיעור העולה על 75% משוויו. חברת הביטוח שילמה לעותר פיצוי והשאירה בידיו את שרידי הרכב, והעותר תיקנו על חשבונו. העותר לא הודיע למשרד הרישוי על התאונה ותוצאותיה, והרישיון חודש, ולאחר מכן סורב חידושו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם תקנה 266 לתקנות התעבורה לוקה בחוסר סבירות?
  2. 2.האם נכונה קביעת משרד הרישוי כי הרכב נחשב אובדן גמור ולא ניתן לחדש את רישיונו?

הלכות

  1. 1

    קביעה שרכב הוא אובדן גמור נעשית לפי הקריטריונים שנקבעו בתקנות התעבורה, והקביעה במקרה שנדון עומדת במבחנים אלה.

    ״הקריטריונים לקביעת היות הרכב אובדן גמור נקבעו בתקנות התעבורה התשכ"א1961- שהותקנו במסגרת פקודת התעבורה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענת חוסר סבירות נגד תקנה 266 לתקנות התעבורה נדחתה.

    ״לא מצאנו ממש בטענת העותר כי תקנה 266 לתקנות התעבורה לוקה בחוסר סבירות ואנו דוחים טענה זו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אובדן גמור
  • תקנה 266
  • תקנות התעבורה
  • משרד הרישוי
  • ועדת ערר
  • חוסר סבירות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4023/98

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט ח' אריאל

העותר

:

קפלן

אלכסנדר

נגד

המשיבים

:

1.

שר התחבורה

2.

שמעון ולינסקי

3.

עידית פדן

תאריך הישיבה:

כ"ב

בחשון התשנ"ט

(

11.11.98

)

בשם

העותר

:

אלכסנדר קפלן

בשם

המשיבים: חני אופק

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

העותר מבקש לחייב את המשיבים לאפשר לו להעביר את רכבו מבחן שנתי ולאפשר לו לנוע בכביש עד למתן החלטה בעתירה.

רכבו של העותר נפגע בתאונה קשה שבעקבותיה קבע שמאי של חברת הביטוח כי נגרם לרכב אובדן גמור. רכבו של העותר שהיה שווה לפני התאונה כ6,000- ש"ח, ניזוק לפי חוות דעת השמאי בשיעור העולה על 75% מערכו.

במהלך התדיינות עם חברת הביטוח סרבה זו לאשר תיקון הרכב לאור עלותו הגבוהה של התיקון, שילמה לעותר 5,650 ש"ח והשאירה בידיו את שרידי הרכב.

העותר תיקן את הרכב על חשבונו והשקיע בתיקון מעל ל7,000- ש"ח. הוא לא הודיע למשרד הרישוי לקראת חידוש רשיון הרכב, דבר התאונה ותוצאותיה ורשיון הרכב חודש ב12.12.96-. משנתבררו בשלב מאוחר יותר, מהודעת השמאי למשרד הרישוי, העובדות הנ"ל, סרב המשרד לחדש את הרשיון, לא לפני שועדת ערר של משרד התחבורה ישבה על המדוכה שלוש פעמים, בדקה את נושא הנזק שנגרם לרכב ואישרה את היות הפגיעה בגדר של אובדן גמור. הקריטריונים לקביעת היות הרכב אובדן גמור נקבעו בתקנות התעבורה התשכ"א1961- שהותקנו במסגרת פקודת התעבורה [נוסח חדש] לעניין קביעת התנאים להגבלת השימוש בו (תקנה 266). הקביעה במקרה דנן עומדת במבחנים שנקבעו.

לא מצאנו ממש בטענת העותר כי תקנה 266 לתקנות התעבורה לוקה בחוסר סבירות ואנו דוחים טענה זו.

העותר, לא זו בלבד שלא גילה את אוזנו של משרד הרישוי בדבר התאונה ותוצאותיה, אלא גם לא גילה לבית משפט זה בעתירתו את כל העובדות הרלבנטיות.

לא מצאנו ממש בעתירה והיא נדחית בזה.

ניתן היום, כ"ב בחשוון תשנ"ט

(11.11.98).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98040230.

J02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קביעה שרכב הוא אובדן גמור נעשית לפי הקריטריונים שנקבעו בתקנות התעבורה, והקביעה במקרה שנדון עומדת במבחנים אלה.
  2. 2טענת חוסר סבירות נגד תקנה 266 לתקנות התעבורה נדחתה.