פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
403/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלונית
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד גדלי סולן
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
העתירה שבפנינו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול מיום 2.12.08, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בחיפה מיום 17.6.08. בפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי נדחתה תביעתו של העותר נגד המשיבה 3 (להלן - המשיבה) לפירוק שיתוף ולתשלום דמי שימוש ראויים. העילה לדחיית תביעת העותר לפירוק שיתוף הייתה השקפת בית הדין הרבני, על שתי דרגותיו, כי על פי החלטה קודמת של בית הדין האזורי מיום 10.4.06 חלקו של העותר בדירה מגיע למשיבה בגדר זכותה לכתובה. בהקשר זה ציין בית הדין הרבני הגדול בפסק הדין נשוא העתירה, כי:
"אי אפשר לאחוז את החבל בשתי קצוות. מאחר וקיימת קביעה של בית הדין האזורי, שמחצית הדירה היא חלף הכתובה, אי אפשר לומר: כתובה לא, מחצית הדירה כן.
אמנם, בא כוח המערער טוען שהגיש בקשה לבית הדין האזורי לביטול החיוב בכתובה. אבל כל זמן שאין החלטה שונה, הרי האמור בהחלטה נשואת הערעור שריר וקיים. המשיבה זכאית לכתובה".
מן האמור ניתן לראות, כי לדעת בית הדין הרבני הגדול קיים קשר בלתי ניתן לניתוק בין הקביעה בהחלטה מיום 10.4.06 בנוגע לזכות המשיבה לכתובה לבין תביעת העותר לפירוק שיתוף. מתברר כי העותר הגיש בקשה לביטול ההחלטה מיום 10.4.06, בו חויב בכתובתה של המשיבה. בקשה זו תלויה ועומדת בפני בית הדין הרבני האזורי. בעתירה אף טוען העותר, כי בהחלטה מיום 2.12.08 נענה בית הדין הרבני האזורי לבקשתו לעיכוב ביצועה של ההחלטה מיום 10.4.06. אם תתקבל בקשת העותר לביטול פסק הדין עשויה להיות לכך השלכה גם על תביעתו לפירוק שיתוף. בנסיבות אלו, על העותר למצות תחילה את ההליכים בפני בית הדין הרבני בנוגע לבקשתו לביטול ההחלטה מיום 10.4.06 ובנוגע להשלכות הביטול אם תתקבל הבקשה (כולל בפני ערכאת הערעור, אם יהיה בכך צורך), בטרם יפנה בעתירה לבית משפט זה. היה ומאמצי העותר לביטול ההחלטה לא יישאו פרי, פתוחה בפניו הדרך להגיש עתירה חדשה וכל טענותיו שמורות לו.
העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"ט בטבת התשס"ט (25.1.2009).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת