בג"ץ 4034/00 אליהו אטדגי נ. אסתר אטדגי

בפני בקשה לפטור מאגרה ומערבון.

1.המבקש והמשיבה היו נשואים זה לזו. הם התגרשו. המבקש חוייב במזונות שלושת ילדיו מן המשיבה בסך 4,200 ש"ח. הוא פנה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בבקשה להפחתת סכום זה. את בקשתו נימק בכך שבינתיים נישא שנית והוא מכלכל עתה את בתה הבגירה (בת ה- 18) של אשתו השניה ונושא במזונות הילד שנולד מאשתו השניה (בינתיים נולד למבקש ילד נוסף מאשתו השניה). בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' זיסקינד) דחה את בקשתו ובית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' קמא) דחה את ערעורו. המבקש מבקש לערער לבית המשפט העליון.

2.בבקשה שבפני טוען המבקש, כי הוא משתכר כ- 6,200 ש"ח (לאחר הניכויים הנהוגים במקום עבודתו). מסכום זה מעוקל סך של 5,700 ש"ח עבור מזונות ילדיו (ילדי המשיבה). סך כל חובותיו בהוצאה לפועל עבור מזונות עבר מגיע לכ- 60,000 ש"ח. אשתו (השניה) אינה עובדת. לבני הזוג שני ילדים. הם מתגוררים בדירת "עמידר". אין להם חסכונות או רכוש והם מתקיימים בדוחק רב. בבית המשפט המחוזי הופטר המבקש מאגרה (בהסכמת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה) ומערבון.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מטריח אותה המבקש שוב ושוב לערכאות. הוא אינו משלם את חובותיו, לרבות סכומי ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט המחוזי. סיכויי בקשת רשות הערעור שהגיש קלושים נוכח העובדה ששתי ערכאות כבר נדרשו לעניינו.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי לפטור את המבקש מאגרה. מן האמור לעיל, עולה כי המבקש הוא מפרנס יחיד למשפחתו החדשה וכי כמעט כל משכורתו מעוקלת לצורך תשלום מזונות לילדיו מאשתו הראשונה. כאמור, הצהיר המבקש כי אין לו כל נכסים משלו והמשיבה לא העלתה כל טענה שיש בה לסתור הצהרה זו. אי לכך, מצאתי כי במבקש התקיימו תנאי תקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח1987-. עם זאת בכך אין די לשם הפטרת המבקש מחובת ערבון. לשם כך נדרש כי המבקש יראה, כי סיכויי ערעורו ממשיים (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פ"ד מד (2) 383), כך שהחשש שהמשיבה תוטרח לשווא להשיב על בקשת רשות הערעור, בלא שהוצאותיה יובטחו לא יעמוד לו לרועץ. (וראו בש"א 329/90 הנ"ל וכן בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים ואח' , פ"ד מה(5) 867). כאמור לעיל, נשמעו טענותיו של המבקש על ידי שתי ערכאות ערעור - ונדחו. ערעור שני אינו מתקיים כדבר שבשיגרה ובית המשפט העליון ייטה ליתן רשות ערעור כאמור רק כאשר הטענות בערעור חורגות מגדרו של הסכסוך שבין הצדדים עצמם ומעוררות שאלות בעלות השלכות חוקתיות, משפטיות או ציבוריות (וראו: בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). על פני הדברים, אין בקשת רשות הערעור כאן מעוררת שאלות מעין אלו.

5.אי לכך, איני רואה אפשרות לפטור לחלוטין את המבקש מחובתו להבטיח את הוצאות המשיבה, המזומנת לערכאות זו הפעם השלישית. עם זאת, ובהתחשב במצבו של המבקש, מצאתי לנכון להעמיד את סכום הערבות על 5,000 ש"ח ולאפשר למבקש להמציא ערבות צד ג' (להנחת דעת הרשם) כתחליף להפקדת מזומן או ערבות בנקאית. אם וככל שיבקש המבקש להפקיד ערבות צד ג' כאמור, יהא עליו לצרף לבקשה תצהיר של הערב המוצע ונתונים אודות נכסיו והכנסתו.

המבקש מופטר איפוא מאגרה. עליו להפקיד ערובה (או ערבות צד ג' כאמור) תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו.