פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
4034/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט א' שטיין
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הביטחון מר בנימין גנץ
2. רב אלוף אביב כוכבי ראש המטה הכללי
3. ראש אגף כוח אדם
4. קצין רפואה ראשי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד יונתן ציון מוזס; עו"ד
קובי עבדי
פסק
דין
השופט א' שטיין:
1.
בעתירה שלפנינו מבקש העותר – חייל בשירות סדיר בצה"ל, המתמודד עם
דיסלקציה ודיסגרפיה – כי נורה למשיבים – שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף כוח
אדם בצה"ל וקצין רפואה ראשי – ליתן טעם מדוע לא יתאפשר לו להיבחן למקצועות
בהם הוא מבקש לשרת, באופן שיאפשר לו לבטא את יכולותיו בהינתן הקשיים איתם הוא מתמודד.
2.
אקדים אחרית לראשית, ואומר כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי הרב
שנפל בה ומחמת היעדר עילה להתערבותנו.
3.
ואלו הן העובדות הנדרשות לענייננו. ביום 15.7.2018 התייצב העותר להליכים
לקראת גיוס ("צו ראשון"). בטרם התייצבותו להליכים אלו העביר העותר
לצה"ל מסמכים המעידים על כך שהוא מתמודד עם דיסלקציה ודיסגרפיה. בהתאם לכך
נקבע כי המבחנים אותם יעבור העותר ייעשו באופן המותאם לקשיים איתם הוא מתמודד,
ובהתאם לפקודות הצבא (מבחנים מצומצמים, תוך מתן הפסקות תכופות ותוספת זמן). בהתאם
לתוצאות המבחנים והמבדקים הרפואיים שעבר העותר נקבעו לו דפ"ר, קב"א
ופרופיל רפואי.
4.
בין החודשים פברואר ליולי 2019 העותר זומן לימי מיון ליחידות שונות,
ובהן חיל האוויר, מסלול אופק, העתודה האקדמית, "כלל חמ"ן"
ו"פלגה ירוקה". העותר לא צלח את מבחני המיון ליחידות אלה (או ויתר
מיוזמתו על המשך התמודדותו).
5.
לאחר שבקשת העותר לשנות את הפרופיל הרפואי שנקבע לו נדחתה, הגיש העותר
בקשה לקבל מיון של "חריג לחימה". לאחר בחינת בקשתו של העותר, הוחלט
לשבצו במערך השדה, כמפקד כיתת טירונים ביחידת מג"ל.
6.
ביום 19.3.2020 התגייס העותר לצה"ל.
7.
כשמונה חודשים לאחר גיוסו של העותר, ולמעלה משנתיים לאחר "הצו
הראשון", ביום 26.11.2020, פנה העותר לגורמים שונים בצה"ל ובמשרד
הביטחון, בבקשה להיבחן מחדש לצורך קביעת הקב"א והדפ"ר. במענה לפנייתו
נאמר לעותר כי על-מנת לקבל שינוי שיבוץ, יש להגיש, תחילה, טופס ייעודי אל מול
גורמי השלישות. כן נאמר במענה, כי לא ניתן יהיה להיענות לבקשה לשינוי שיבוץ למקצוע
שהאיתור אליו נעשה בהליך קדם צבאי. העותר המשיך לפנות לרשויות הצבא ומשרד הביטחון,
אולם פניותיו לא הביאו לשינוי במענה שניתן לו.
8.
ביום 8.6.2021 הוגשה העתירה שלפנינו.
9.
בעתירה טען העותר כי הוא שואף להגיע לאחד מבין שבעה תפקידי מודיעין, אשר
הוא סבור כי בהם יוכל להגשים את עצמו ולמצות את יכולותיו. לטענת העותר, המבחנים
אותם עבר אינם מותאמים לקשיים איתם הוא מתמודד; ומשכך, אינם מביאים לידי ביטוי את
יכולותיו. התנהלות הצבא במבחני המיון למתמודדים עם לקויות למידה, כך נטען, מהווה
פגיעה בזכות המתמודדים לשוויון.
10.
המשיבים הגישו תגובה מקדמית לעתירה, בה טענו כי יש לדחות את העתירה על
הסף בשל השיהוי הרב שנפל בהגשתה ומהטעם של אי-מיצוי הליכים. לעניין השיהוי טענו
המשיבים כי העתירה הוגשה כשלוש שנים לאחר שהעותר התייצב לתחילת הליכי גיוסו ולמעלה
משנה לאחר שהעותר התגייס. באשר לאי-מיצוי ההליכים – טענו המשיבים כי כפי שנמסר
לעותר, על-מנת לבחון את בקשותיו לשינוי שיבוץ עליו לפעול בהתאם לפקודת מטכ"ל
31.0308.
11.
לגופם של דברים, המשיבים טענו כי מערך המיון של צה"ל עושה את מירב
המאמצים על-מנת להתאים את המבחנים למועמדים לשירות ביטחון אשר מתמודדים עם קשיי
למידה. בהקשר זה ציינו המשיבים כי כאשר עצם התפקיד אליו מתמיין המועמד דורש יכולות
או מיומנויות הקשורות לתחום הלקות אתה המועמד מתמודד, מבחן המיון יבוצע ללא התאמות
– זאת, כדי לבחון את תפקוד המועמד כפי שיהיה מצופה ממנו במהלך שירותו הצבאי.
המשיבים עמדו על-כך שמערך המיון של המתגייסים המתמודדים עם לקויות למידה נבחן
בבג"ץ 1844/13
תמרי נ' שר הבטחון
(12.11.2013) (להלן:
עניין תמרי
), שם נקבע כי הינו
סביר וכי אין מקום להתערב בו. המשיבים הודיעו, להשלמת התמונה, כי מערך המיון של
צה"ל עתיד להשתנות באופן שייתן מענה טוב יותר ומדויק יותר למיונם של מועמדים
בכלל, ומועמדים המתמודדים עם לקויות למידה בפרט.
12.
בסיום דבריהם הודיעו המשיבים, כי לפנים משורת הדין הם נכונים לאפשר
לעותר להיבחן מחדש לצורך בחינת ציון הדפ"ר שלו – זאת, מתוך גילוי הבנה למצבו
של העותר ומתוך הערכה לתפקודו עד כה. המשיבים הבהירו כי הסכמתם לבחינה מחודשת של
הדפ"ר אינה מחייבת את קבלתו של העותר לתפקידים אליהם הוא מבקש להשתבץ, וזאת
בפרט נוכח יתרת השירות שנותרה לו.
13.
לאחר העיון בתגובת המשיבים, ביקשתי מהעותר שיעדכננו האם עודנו עומד על
עתירתו – זאת, נוכח הצעת המשיבים ולאור היקף התערבותנו המצומצם בשיקול דעתם במקרים
דוגמת המקרה שלפנינו.
14.
בהתאם להחלטתי הגיש העותר את תגובתו, בה הבהיר כי הוא עומד על כך
שהעתירה תקודם.
15.
עם כל ההבנה והאמפתיה להן ראוי העותר, וחרף ההערכה לה הוא זכאי לנוכח
רצונו לשרת בתפקיד משמעותי בצה"ל גם במחיר אישי של הארכת שירותו הסדיר – דין
העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי והיעדר עילה להתערבותנו.
16.
כאמור, העתירה הוגשה למעלה משנה לאחר גיוסו של העותר לצה"ל ולמעלה
משלוש שנים לאחר שהעותר החל בהליכי הגיוס. לא מצאתי הסבר מספק לאיחור הרב בהגשת
העתירה – ובכך די כדי לדחותה. בהקשר זה אציין, כי העותר פעל באופן אקטיבי לקביעת
שיבוצו באמצעות הגשת בקשות להעלאת פרופיל ולהתמיין כחריג לחימה, פעולות אשר הביאו
בסופו של יום לשיבוצו במערך השדה. במילים אחרות: העותר נמנע מלעתור נגד ההחלטה על
שיבוצו בצה"ל בסמוך למועד קבלתה – זאת, כאשר אותה החלטה
היתה פועל יוצא של פעולותיו והתנהלותו מול גורמי הגיוס.
17.
לגופם של דברים, העתירה אינה מגלה כל עילה מבוררת להתערבותנו. בידוע הוא, כי "התערבות בג"ץ נעשית במשורה במיוחד כאשר הרשות המנהלית היא צה"ל, וההחלטה בגינה מתבקשת התערבותו היא החלטה מקצועית-תכנונית" (ראו: פסקה 21 לפסק הדין בעניין תמרי ) . כמו-כן, וכאמור בתגובת המשיבים, שילוב מועמדים לשירות ביטחון המתמודדים על לקויות למידה כבר נבחן בפסק הדין בעניין תמרי ,
שם נקבע כי אין להתערב בהחלטות המקצועיות של מערכת הביטחון בנוגע לאופן עריכת המינויים למועמדים לשירות ביטחון. העתירה שלפנינו אינה מראה כל סיבה לסטות מהכלל היסודי עליו התבסס בית משפט זה בקבעו את אשר קבע בעניין תמרי .
18.
העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות.
ניתן
היום, ח' בתשרי התשפ"ב (14.9.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט