בג"ץ 4048/14 מייק ואן קול[לשעבר מיכאל מלמד ] נ. משרד הפנים ,מדינת ישראל

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת, בגדרו מבקש העותר כי תוענק לבת זוגו אשרה ורישיון עבודה מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

כידוע, בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית באמצעות הצגת תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית; ושנית, עליו לשכנע כי ההליך מגלה עילה.

בענייננו, מוכן אני לצאת מנקודת הנחה כי מצבו הכלכלי של העותר אינו מן המשופרים. זאת, בין היתר, על רקע העובדה כי הוא זכאי לתוספת השלמת הכנסה לגמלה אותה הוא מקבל מהביטוח הלאומי. עם זאת, התשתית העובדתית והראייתית אותה הניח העותר לעניין מצבו הכלכלי הינה חלקית ביותר וחסרה, ודי שאציין לעניין זה כי לא ניתן פירוט באשר לרכושו של העותר, כמו גם באשר להוצאותיו; כי לא צורפו תדפיסי חשבון הבנק של העותר; וכי התצהיר אותו צירף העותר לבקשה אינו עדכני. על כך יש להוסיף, בזהירות הראויה, כי עיון בעתירה מעורר ספקות באשר לשאלה האם מניחה היא תשתית למתן סעד של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ. בהקשר זה יצוין, כי בהחלטתה מיום 12.6.2014 ביקשה כב' הרשמת ל' בנמלך את התייחסותו של העותר לעניין קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כמו גם לעניין אי צירוף בת זוגו של העותר - אשר הסעד המבוקש נועד עבורה - לעתירה. בתגובה אשר הוגשה על ידי העותר לא ניתן מענה הולם לסוגיות אלו.

על רקע האמור, איני סבור כי המקרה דנן מצדיק מתן פטור מלא מאגרה. עם זאת, בנסיבות העניין רואה אני להפחית את סכום האגרה ולהעמידו על סך של 1,000 ₪. האגרה תשולם תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), שאם לא כן תימחק העתירה ללא צורך בהודעה נוספת.