בג"ץ 4060/11 עמיאל בן צבי נ. כבוד הרשם יוחנן גבאי ,ראש ההוצל''פ ת''א

השופט ח' מלצר:

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בהליך של מכירת מניות של העותר במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מכירה שלטענת העותר נעשתה בניגוד לדין. העותר מבקש בעתירתו כי בית משפט זה יקבע הלכות שונות בעניינים הנוגעים למכירת מניות בהליכי הוצאה לפועל, ובפרט: "הלכה שתעגן זכותם של חייבים המחזיקים במניות של חברות ותאגידים המוצאים למכירה בהוצאה לפועל על ידי כונס נכסים, ששווי המניות האמיתי יישמר בעת מכירתם" (סעיף 12(א) לעתירה).

2.

העובדות העומדות ברקע העתירה, בקיצור נמרץ, הן אלה: העותר היה בעל מניות בחברה מסוימת ומניותיו נמכרו על ידי כונס נכסים במסגרת הליכי הוצאה לפועל. הוא מפרט באריכות בעתירתו את השתלשלות ההליכים המשפטיים בעניינו, שנמשכו שנים ארוכות, לרבות מחמת כניסת העותר להליכי פשיטת רגל. מפירוט זה מתברר כי טענותיו השונות של העותר התבררו ונדחו בהחלטה של ראש ההוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 0123701887, מתאריך 25.4.2002), ואחר כך – בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בערעור, שניתנה הרשות להגישו (בר"ע (ת"א) 1517/04, מ תאריך 15.7.2009). בית המשפט המחוזי (כב' השופטת י' שטופמן ) קבע בפסק דינו כי העותר לא הצליח להצביע על פגמים מהותיים שנפלו בהליכי המכר, או על חשש לקנוניה בהליך רכישת המניות .

העותר הוסיף וביקש להשיג אף על פסק דין זה לפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים (רע"א 8350/09), אך בקשתו נדחתה, הן משום שלא גילתה עילה לבירור עניינו ב"גלגול שלישי", הן משום שלא נמצא כל פגם המצדיק התערבות של ערכאת הערעור, (החלטת חברי, השופט ס' ג'ובראן מתאריך 20.9.2011).

3.

עתירתו הנוכחית של העותר הוגשה לאחר שהגיש העותר את בקשת רשות הערעור האמורה לבית המשפט העליון, אך טרם שזו הוכרעה. גווניה של העתירה שבפנינו שונים רק במקצת מבקשת רשות הערעור, והעותר מבקש לתת לטענותיו צביון עקרוני יותר, כאמור בפיסקה 1 שלעיל. עם זאת מטרת העתירה זהה לזו של בקשת רשות הערעור – לקעקע את החלטת ראש ההוצאה לפועל ואת פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחו את טענותיו.

4.

לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, עולה כי דין העתירה להידחות על הסף ,

בהיעדר עילה . עניינו של העותר נדון ומוצה בבתי המשפט האזרחיים, וטענותיו הפרטניות נידונו ונדחו שם. כידוע בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור נוספת על בתי משפט אלה (ראו: בג"ץ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון בירושלים

(לא פורסם, 3.7.2008 )) . טענות כלליות ועקרוניות נוספות שיש בפי העותר – והתקשיתי להשתכנע בתקפותן של טענות אלה – הוא יכול וצריך היה להעלות במהלך הבירור המתמשך של ענייניו בערכאות האזרחיות, ואין מקום להידרש להן בגדרי עתירתו, שהוגשה רק שנים ארוכות לאחר תחילת ההליכים וכאשר כלו כמעט כל הקיצין. אוסיף כי העתירה נחזית כניסיון להלביש אותן טענות שהעלה בהליכים בבתי המשפט האזרחיים בכסות "עקרונית" לצרכי העתירה, ודין ניסיון זה – להיכשל. אחרונה אעיר כי משמוצה בירור עניינו של העותר גם במסגרת ההחלטה ברע"א 8350/09 הנ"ל, הרי שהשאלות הנותרות שבעתירה הן כלליות ותיאורטיות, ואף מטעם זה אין להידרש להן בבית משפט זה.

5.

נוכח כל האמור לעיל – העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.