בג"ץ 4091/19 פלוני נ. שר המשפטים

השופט י' אלרון :

1.

עניינה של העתירה להורות למשיבים 2-1 לבחון בקשות חנינה שהוגשו על ידי העותר; להמליץ לנשיא המדינה "למחוק את הרשעתו של העותר בת.פ. (ת"א) 12780/97"; ולטפל בבקשות מסוג זה בתוך פרק זמן של שישה חודשים.

עוד מבוקש בעתירה להורות למשיב 3 למחוק את סעיף 6(ד) ל"נוהל טיפול בבקשות חנינה" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 4.4000, המורה כי:

"בקשות חנינה חוזרות שאינן מסתמכות על עילה חדשה או שהתקבלו לאחר סיום הטיפול בבקשה קודמת לא תטופלנה לפני תום ששה חודשים מיום מתן תשובת הנשיא לבקשה קודמת, בכפוף

לחריגים, על - פי

שיקול דעת

היועץ

המשפטי

בבית

הנשיא

או

מנהל

מחלקת חנינות

במשרד

המשפטים".

2.

כעולה מתגובת המשיבים, "חוות דעתו של שר המשפטים בעניין בקשתו של העותר הועברה ללשכה המשפטית בבית נשיא המדינה ביום 30.6.2019".

3.

בהמשך לכך, ביום 30.7.2019 עדכן העותר כי נמסר לו "לאחר בירור טלפוני עם בית הנשיא כי בקשתו למחיקת ההרשעה נדחתה".

4.

חרף זאת הדגיש העותר כי הוא עומד על עתירתו בשל טענותיו העקרוניות שלפיהן יש לבטל את הוראות סעיף 6(ד) לנוהל טיפול בבקשות חנינה ולצמצם את משך הזמן הדרוש לטיפול בבקשות חנינה.

5.

דין העתירה להידחות על הסף.

משטופלה בקשת העותר על ידי המשיבים והועברה לידי נשיא המדינה, הסעד העיקרי שלשמו הוגשה העתירה התייתר. משכך, הפכה העתירה ל"תיאורטית" במובן זה שהיא "אינה נדרשת לפתרון סכסוך בר-קיימא בעת העיסוק בה" (בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה , סד(3) 204, פסקה 30 (2011)).

אשר על כן, לא ראינו לנכון להידרש לטענותיו העקרוניות של העותר (ראו גם בג"ץ 553/19 אי.די.אף אנרג'י נובל ישראל בע"מנ' יו"ר מועצת מקרקעי ישראל (28.3.2019) ).

6.

העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.