פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4107/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט ג' קרא
העותרים:
1.
פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
משרד הפנים
2. משרד הביטחון
3. ועדת מאויימים
עתירה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד שחברי עבד אלגני
בשם המשיבים:
עו"ד סיגל אבנון
פסק-דין
השופט י' עמית :
1.העותרים הם תושבי הרשות הפלסטינית, ולטענתם הם המפרנסים היחידים של בני משפחותיהם. העותרים נהגו להיכנס לשטחי ישראל ולעבוד במיני עבודות מזדמנות, ולטענתם הדבר הביא לכך שדבקה בהם סטיגמה של משתפי פעולה עם כוחות הביטחון. לפיכך הם מצאו במשך השנים מקומות מסתור להתחבא בהם בשטח המדינה, מתוך חשש לחזור לרשות. כאשר היו נתפסים על-ידי כוחות הביטחון היו מגורשים חזרה לרשות בשל היותם שוהים בלתי-חוקיים, ושם סבלו התנכלויות. לטענתם, מצבם הכלכלי קשה ביותר שכן אינם יכולים לנהל חיים נורמטיביים בשטחי הרשות ואינם יכולים לעבוד בישראל שכן אין בידם אשרת שהייה. עוד נטען כי פנו למשרד הפנים ולמשרד הביטחון בבקשה שיונפקו להם אשרות שהייה, אך אלה לא השיבו לבקשותיהם. העותרים טוענים כי על המשיבים להעניק להם אשרת שהייה מטעמים הומניטריים בשל היותם מאוימים, וזאת מכוח הדין הבין-לאומי, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וסעיף 3ג לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. בנוסף ביקשו העותרים צו ביניים שימנע את גירושם משטחי המדינה עד להכרעה בעתירה.
2.בהחלטתי מיום 18.5.2017 ציינתי כי העותרים לא צירפו לעתירתם אסמכתאות המעידות על פנייה לרשויות, וכן לא מצאתי ליתן צו ביניים. העותרים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטתי זו ובה ציינו שאין בידיהם אסמכתאות לפניותיהם לרשויות מאחר שלא נמסר לידם כל מסמך מטעם הרשויות. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות מחמת היותה מוקדמת ובשל אי-מיצוי הליכים, שכן העותרים לא פנו מעולם לוועדת המאוימים, היא המשיבה 3.
3.דין העתירה להידחות על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. כעולה מהעתירה ומהתגובה המקדמית מטעם המשיבים, העותרים לא פנו כלל אל הרשויות המוסמכות לקבלת היתרי שהייה בהתאם למסלולים הקיימים בחוק. בנסיבות אלה, אין החלטה מנהלית שניתנה בעניינם ושבית משפט זה יכול להעביר תחת שבטו.
4.מצאתי להתייחס לכך שאין זו הפעם הראשונה שבא-כוח העותרים מגיש עתירות לבית משפט זה ללא מיצוי ההליכים הקבועים בחוק בכל הנוגע לטיפול בבקשותיהם של מי שטוענים להיותם מאוימים (ראו בג"ץ 7141/14 פלוני נ' משרד הפנים
(19.1.2015) ו בג"ץ 8013/14
מסאלמה נ' משרד הפנים
(4.12.2014)). חזקה על בא-כוח העותרים כי כבר הפנים את ההלכות הנוהגות בעניין. זו הפעם אמנע מלהטיל הוצאות, אך ככל שהתופעה תחזור, דומני כי יש מקום להטיל הוצאות בגין השחתת זמנו של בית המשפט ושל המשיבים.
5.אשר על כן, העתירה נדחית. צו הארעי שניתן ביום 22.5.2017 – בטל.
ניתן היום, ד' באב
התשע"ז (27.7.2017).
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט