החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4142/08 טינה קוטיבשוילי נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · מעמד לפי חוק השבותעתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת מינהל האוכלוסין בבקשה למעמד לפי חוק השבות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, שביקשה מעמד לפי חוק השבות בטענה לסבתה יהודייה, נדחתה בשל היעדר תשתית ראשונית מספקת להוכחת יהדותה. בית המשפט קבע כי שיקול הדעת מסור למשיבים ואין מקום להתערבות, וכי מדיניות הוכחת היהדות באמצעות מסמכים רשמיים סבירה. העתירה נדחתה והעותרת הורתה לעזוב את הארץ תוך 30 יום.

העובדות

העותרת נכנסה לישראל באשרת עובדת סיעוד ולאחר מכן שונתה לאשרת תייר. בשנת 2007 פנתה בבקשה למעמד לפי חוק השבות בטענה שסבתה יהודייה. הבקשה נדחתה לאחר ראיון ובירור, ולא הוצגו מסמכים רשמיים המעידים על יהדותה או על יהדות משפחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטת המשיבים לדחות את בקשת העותרת למעמד לפי חוק השבות, על בסיס היעדר תשתית ראשונית מספקת להוכחת יהדות, סבירה ומצדיקה התערבות שיפוטית?
  2. 2.האם הראיון שנערך בשפה שאינה שגורה על פי העותרת והיעדר נימוק מספק בהחלטה מצדיקים את ביטולה?

הלכות

  1. 1

    שיקול הדעת בבקשות למעמד בישראל מסור לרשות המינהלית, ובית המשפט אינו מחליף אותו אלא במקרים של פסול משפטי כגון חוסר סבירות, שיקול זר או אפליה.

    ״בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית בשיקול דעתו שלו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מדיניות המשיבים להוכחת יהדות באמצעות תעודה ציבורית, תמצית ממרשם האוכלוסין או העתק של מסמך מקורי היא מדיניות סבירה.

    ״וכבר נקבע כי מדיניות זו היא מדיניות סבירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • מעמד בישראל
  • יהדות
  • נטל הוכחה
  • סבירות
  • עתירה למתן צו על תנאי
  • מינהל האוכלוסין
  • תעודה ציבורית
  • מרשם האוכלוסין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

4142/08

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרת:

טינה קוטיבשוילי

נ

ג

ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2.מנהל מינהל האוכלוסין באשדוד

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד כפיר דני

בשם המשיבים:

עו"ד חלאוה ורד

פסק דין

השופט א' רובינשטיין:

א.

העותרת נכנסה לישראל בשנת 2006 באשרת עובדת סיעוד, שבהמשך הוחלפה לאשרת תייר. בשנת 2007 פנתה העותרת ללשכת המשיב 2 בבקשה למעמד לפי חוק השבות, תש"י - 1950 בטענה שסבתה היתה יהודיה. בעקבות ראיון ובירור שנערך בלשכת הקשר נתיב, נמסר לעותרת (ביום 10.3.08) כי בקשתה נדחתה. ביום 11.5.08 הוגשה העתירה שלפנינו (לאחר שעתירה מינהלית שהוגשה נמחקה), בה נטען כי לא נערך בעניינה של העותרת בירור עובדתי מספק. נטען כי העותרת מקיימת "אורח חיים על פי ההלכה היהודית", כי המשיב 2 התעלם מהעובדה שיש לעותרת קרובי משפחה יהודים ומכרים בישראל - ושהבירור הקצר שנערך בעניינה לא כלל פניה לאותם קרובים ומכרים שהיו יכולים להעיד על יהדות סבתה. נטען, כי גירוש העותרת בהחלטה לא מנומקת על סמך ראיון שטחי בשפה שאינה שגורה בפיה - אינו סביר, ונעשה בהתעלם מהמסמכים שהוגשו.

ב.

ביום 11.5.08 התבקשה תגובת המשיבים, ונקבע כי לעת הזאת העותרת לא תורחק מישראל. בתגובת המשיבים (מיום 28.9.08) נטען כי דחיית בקשתה של העותרת נובעת מכך, שלא הוצגה תשתית עובדתית ראשונית מספקת לביסוסה, נטל המוטל על כתפי העותרת (בג"צ 394/99 מקסימוב נ' משרד הפנים (לא פורסם) פסקה 10). הודגש כי בכל המסמכים הרשמיים שהגישה העותרת לא נרשם כי היא, מי מהוריה או סבתה יהודים, ונטען כי אין במכתבי מכריה ותצהירי קרוביה כדי לעמוד בנטל ההוכחה המינהלי (תוך הפניה לבג"ץ 2828/00 קובלבסקי נ' שר הפנים (לא פורסם) פסקה 10). הוזכר עוד, כי העותרת נכנסה לישראל באשרת עובדת סיעוד, ובהמשך שינתה את האשרה לאשרת תייר, ולא הזכירה כלל את טענתה למעמד לפי חוק השבות.

ג.

לאחר העיון אין בידינו להיעתר למבוקש. שיקול הדעת בהכרעה בבקשות למעמד בישראל מסור למשיבים, "בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של רשות מנהלית בשיקול דעתו שלו" (בג"צ 708/06 גורסקי נ' משרד הפני ם (לא פורסם) - השופטת פרוקצ'יה) - למעט במקרים בהם "נפל בהחלטת הרשות פסול משפטי כלשהו, כגון חוסר סבירות, שיקול זר או אפליה" ( שם ; ראו גם בג"ץ 2041/07 פפוציה נ' שר הפנים (לא פורסם) וההפניות שם), ואין המקרה שלפנינו בא בכללם. מדיניות המשיבים היא כי על יהדות "יש ללמוד מתוך תעודה ציבורית, תמצית ממרשם האוכלוסין או העתק של מסמך מקורי" - וכבר נקבע כי "מדיניות זו היא מדיניות סבירה" (פרשת קובלבסקי ), בוודאי בהתחשב בטיב הראיות האחרות שהוצגו במקרה שלפנינו.

ד.

העותרת מלינה על כך שהראיון שנערך עמה היה נערך בשפה שאינה שגורה על פיה באופן שוטף. נטען גם, שההחלטה הדוחה את בקשת העותרת לא היתה מנומקת - ואף צוין עליה כי תוכנה הוסבר לעותרת על ידי "אהרון - אדון מהקהל" (מכתב סגנית מנהלת לשכת מינהל האוכלוסין באשדוד מיום 10.3.08). תשומת לב המשיבים מופנית לאלה כדי לתקן בעתיד, אך אין בכך כדי לשנות מהחלטת המשיבים, המיוסדת על העובדה שהעותרת לא הציגה תיעוד אשר מרים את הנטל הראשוני, נטל המוטל כאמור על כתפיה.

ה.

אשר על כן אין בידינו להיעתר לעתירה. על העותרת לעזוב את הארץ תוך 30 יום. אין בכך כדי למנוע מן העותרת להמשיך, בעת שהותה בארצה, במאמצים להשיג ראיות באשר לטענתה, ככל שיש לה יסוד.

ניתן היום ז' בתשרי תשס"ט (6.10.08).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • בג"ץ 5787/18ויקי רובינשטיין נ. לשכת הסיוע המשפטי מחוז ת"אפסק-דין
  • בג"ץ 8652/11סולמנובה דילדורה נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 265/07נטליה עבו נ. השר לבטחון פניםפסק-דין
  • בג"ץ 10440/09טינה קוטיבשווילי נ. שר הפניםפסק-דין
  • בג"ץ 10440/09טינה קוטיבשווילי נ. שר הפניםהחלטה
  • בג"ץ 9377/08טינה קוטיבשווילי נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1שיקול הדעת בבקשות למעמד בישראל מסור לרשות המינהלית, ובית המשפט אינו מחליף אותו אלא במקרים של פסול משפטי כגון חוסר סבירות, שיקול זר או אפליה.
  2. 2מדיניות המשיבים להוכחת יהדות באמצעות תעודה ציבורית, תמצית ממרשם האוכלוסין או העתק של מסמך מקורי היא מדיניות סבירה.