בג"ץ 4168/00 אילן אביבי נ. שר העבודה והרווחה, מר אליהו ישי

ביום 27.7.00 הגיש העותר בקשה לצו ביניים. הוא ביקש, בין היתר, שבית המשפט ימנע בצו זה הגשת בקשה להסדר בין האגודה השיתופית, נושיה וחבריה, הכולל ויתור של הנושים על תביעות אישיות נגד חברי האגודה (להלן - הסדר הנושים). בהחלטה שנתתי ביום 9.8.00 ביקשתי מהמשיבים להגיב על הבקשה, עד ליום 1.9.00, וכן להגיש עד למועד זה הודעה מעודכנת לגבי העתירה עצמה. אולם העותר לא המתין לתגובת המשיבים, והגיש, ביום 14.8.00, "בקשה דחופה ביותר למתן צו ביניים על אתר במעמד צד אחד בלבד". הוא מסביר בבקשה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו החליט, ביום 16.7.00, לאשר למפרק האגודה השיתופית (המשיב 3) לכנס אסיפת נושים לצורך אישור הסדר הנושים, וכי אם הנושים יקבלו באסיפה זאת את ההסדר המוצע ובית המשפט יאשר בעקבות כך את ההסדר, יהיה בכך כדי לסכל את הדיון בעתירה.

העותר אינו מסביר בבקשתו הדחופה (מיום 14.8.00) מה השתנה מאז שהוגשה (ביום 27.7.00) בקשתו המקורית לצו ביניים, באופן המצדיק שינוי של החלטתי מיום 9.8.00, לפיה ההחלטה בבקשה לצו ביניים תינתן רק לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה זאת. העותר אף אינו מציין בבקשה הדחופה האם נקבעו כבר מועדים לאסיפת הנושים ולדיון בבית המשפט המחוזי לאישור הסדר הנושים, ואם כן - מהם אותם מועדים. מכל מקום, בהתחשב במועד שקבעתי להגשת תגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים, חזקה על בית המשפט המחוזי שגם אם יתבקש לאשר את הסדר הנושים קודם למועד זה (בהנחה שההסדר יאושר באסיפת הנושים) לא יקבל החלטה בבקשה כזאת אלא לאחר שבית משפט זה יחליט, לאחר שתוגש לו תגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים, לגבי המשך הטיפול בבקשה זאת.

בנסיבות אלה איני רואה לעת עתה מקום לקבל החלטה בבקשה לצו ביניים על יסוד טענות העותר בלבד. אין בכך כדי למנוע בעד העותר לפנות פעם נוספת אל בית המשפט במקרה של התפתחות בענין נשוא העתירה.