בג"ץ 4176-23 בג"ץ 4176-23

השופט י' עמית:

1.ככל שניתן להבין מהעתירה שלפנינו, העותר, שאינו מיוצג, סובל מכאבי שיניים שבאים והולכים מאז שעבר תאונה בגיל 10. העותר פנה למשיב, משרד הבריאות, בבקשה לקבל סל שיקום לטיפולי שיניים, אך בקשתו נדחתה. העותר טוען כי משרד הבריאות מתעלם מחובתו ליתן טיפול לאדם הסובל מכאבים כרוניים עזים הגורמים לו סבל ותסכול רב.

2.דין העתירה להידחות על הסף.

בהחלטת ועדת סל השיקום של משרד הבריאות מיום 30.3.2023 שצורפה לעתירה נכתב כך: "לצערי, טיפולי שיניים לזכאי סל שיקום מותנים בתוכנית שיקומית פעילה ועל כן לא ניתן לקבלם כשירות יחיד במסגרת שירותי הסל [...] במידה וברצונך לקבל שירותי סל שיקום נוספים לטיפולי שיניים, נשמח לדון בבקשתך בוועדה מסודרת לאחר שתעביר ללשכתנו מידע [רפואי נוסף אשר לא יפורט מחמת צנעת הפרט – י"ע]".

מהחלטת הוועדה עולה כי העותר טרם מיצה את כלל האפשרויות העומדות לו אל מול משרד הבריאות, זאת למרות הצעתה הבהירה של ועדת סל השיקום לקיום ועדה נוספת בעניינו, ככל שימציא מסמכים רפואיים נוספים. הלכה ידועה היא כי בטרם פנייה לבית משפט זה, על העותר למצות תחילה את טענותיו אל מול הרשות המנהלית המוסמכת, שאם לא כן תידחה עתירתו על הסף (ראו, מני רבים, בג"ץ 8952/22 עאיש נ' המועצה המקומית אפרת, פסקה 6 והאסמכתאות שם (27.2.2023)).

3.דין העתירה להידחות אף מחמת היותה מנוסחת באופן שאינו ברור, ומבלי להניח כל בסיס עובדתי ומשפטי לטענות המועלות בה. כידוע, "היעדרה של תשתית עובדתית מפורטת וברורה, שעל יסודה ניתן לבחון את הטענות המועלות במסגרת העתירה, מהווה עילה לדחייה על הסף" (בג"ץ 8983/22 פלונית נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל, פסקה 2 והאסמכתאות שם (21.2.2023)).

4.סוף דבר, שהעתירה נדחית על הסף. אנו מקווים כי העותר יצליח לקבל את הטיפול לו הוא זקוק. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.