בג"ץ 8983-22 בג"ץ 8983-22

השופט י' עמית:

1.בעתירה שלפנינו טוענים העותרים, ככל שניתן להבין מהעתירה, כי הם "נרדפים ומאוימים על ידי כנופיית פשע כתוצאה מחוסר פעולה מצד משטרת ישראל", אשר סירבה לקבל תלונות באשר לעבירות חמורות שבוצעו נגדם לכאורה, ובין היתר, האזנות סתר לטלפונים הניידים שלהם; פריצה למחשביהם והשתלת תוכנות ריגול; ומחיקת תיקיות וקבצים שהכילו מידע שיכול להפליל עובדי ציבור. עוד נטען כי ילדי העותרת 1 נחטפו ונעצרו באופן לא חוקי בשל חשד לסחר בסמים על ידי חבורה שהזדהתה כ"מרוקאים גאים"; וכי ילדיה נלקחו לתחנת משטרה אך כנופיית פשע השתלטה עליה באמצע הלילה ונהגה כלפיהם באלימות קשה.

2.דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, היעדרה של תשתית עובדתית מפורטת וברורה, שעל יסודה ניתן לבחון את הטענות המועלות במסגרת העתירה, מהווה עילה לדחייה על הסף (ראו, מני רבים, בג"ץ 3985/14 רובינסון נ' משרד האוצר, פסקה 2 (12.6.2014); בג"ץ 10153/16 בניני בר אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, פסקה 9 (9.11.2017); בג"ץ 4255/17 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 4 (26.12.2017)).

במקרה דנן, העתירה מנוסחת באופן שאינו ברור, ואינה מניחה כל בסיס עובדתי ומשפטי לטענות המועלות בה. העתירה רצופה בטענות קשות, המגיעות לכדי האשמות במעשים פליליים שנעשו לכאורה כלפי העותרים, אך אלו נטענו בעלמא ומבלי שצורפה ולו אסמכתא אחת רלוונטית. מה גם, שהתצהיר שצורף לעתירה הינו חסר, והוגש ללא חתימת מי מהעותרים או אישור עורך דין.

3.משאלו הם פני הדברים, העתירה נדחית.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.