החלטה
בתיק בג"ץ 4197/23
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4197/23
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת י' וילנר
כבוד השופט א' שטיין
העותרת:
התנועה למען איכות השלטון בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1.היועצת המשפטית לממשלה
2.פרקליט המדינה
3.ועדת הבחירות של לשכת עורכי דין
4.ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים
5.ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב
6.ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין
7. עו"ד אפי נוה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור; עו"ד הידי נגב; עו"ד גילי גוטוירט; עו"ד רן יוסף
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד יעל קולודני
בשם המשיבה 3:
עו"ד מירית שלו; עו"ד מורן קרונברג-חורש
בשם המשיבה 4:
עו"ד חנן רובינשטיין
בשם המשיבה 5:
עו"ד רחמים (רם) דיין
בשם המשיבה 6:
עו"ד מנחם מושקוביץ
בשם המשיב 7:
עו"ד עמוס ון-אמדן
פסק-דין
השופטת י' וילנר:
1.בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבים 2-1 – הם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה – להגיש קובלנה לפי סעיפים 63 ו-75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן גם: החוק) לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין (להלן גם: בית הדין המשמעתי) נגד המשיב 7, עו"ד אפי נוה. זאת, בין היתר, לנוכח הרשעתו בבית משפט השלום בת"פ 58959-12-18, ודחיית ערעורו על הרשעתו על-ידי בית המשפט המחוזי בע"פ 43954-11-22. עוד מבקשת העותרת כי נורה למשיבה 4, ועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי נגד המשיב 7, בין היתר לנוכח הרשעתו כאמור; וכי נורה למשיבה 3, ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין, להכריז על בטלות התמודדותו של המשיב 7 לבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, בין היתר לנוכח הרשעתו כאמור, ו"בשל עננת הקלון המרחפת" מעליו. לבסוף, מבקשת העותרת כי נוציא צו הצהרתי, שלפיו לנוכח הרשעת המשיב 7 כאמור, "דבק בו קלון", באופן שמונע ממנו להתמנות לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין.
2.בתגובות המשיבים לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף, וכן לגופה. בין השאר, המשיבים 2-1 טוענים כי לעותרת קיים סעד חלופי שעניינו הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי פרט 21(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000; וכן כי מדובר בעתירה מוקדמת ביחס אליהם, בהינתן שטרם בשלו התנאים המהותיים לבחינת הפעלת סמכותם כקובלים, לפי סעיפים 63 ו-75 לחוק. גם המשיבה 4 טוענת כי לעותרת עומד הסעד החלופי שהוזכר לעיל, וכי מכל מקום, דין העתירה נגדה להידחות גם לגופה. אף המשיבה 3 טוענת כי עומד לעותר סעד חלופי כאמור; וכי בכל אופן, יש לדחות את העתירה נגדה אף לגופם של דברים. גם בתגובות המשיב 7 נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל סעד חלופי כאמור, כמו גם בשל אי-מיצוי הליכים ושיהוי, וכן כי יש לדחות את העתירה לגופה.
3.לאחר עיון בעתירה ובתגובות המשיבה לה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.
4.כמפורט לעיל, העותרת מבקשת כי נורה למשיבים 2-1 ולמשיבה 4 להפעיל את סמכויותיהם לפי סעיפים 63 ו-75 לחוק לשכת עורכי הדין, ולהגיש לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קובלנה נגד המשיב 7. כמו כן, העותרת מבקשת, הלכה למעשה, כי נורה למשיבה 3 להפעיל את סמכותה לפי כלל 11א לכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה), התשמ"ב-1982 – שהותקנו מכוח סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין – ולקבוע כי יש קלון בעבירות שבהן הורשע המשיב 7. אם כן, החלטות המשיבים מושא העתירה, הנוגעות להפעלת סמכויותיהם כאמור, הן החלטות של רשות לפי חוק לשכת עורכי הדין, המצויות בסמכות בית המשפט לעניינים מינהליים, לפי פרט 21(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (ראו, למשל: בג"ץ 1541/06 חננאל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' ה' (28.5.2005); בג"ץ 5397/07 בומבך נ' ועדת הבחירות המרכזית בלשכת עורכי הדין בישראל (21.6.2007); עע"מ 7640/13 שטוב נ' ועדת האתיקה הארצית (11.11.2014); עע"מ 1652/08 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין (18.3.2010)).
5.לעותרת עומד אפוא סעד חלופי בדמות הגשת עתירה לבית המשפט לענינים מנהליים, וכידוע, די בכך כדי להוביל לדחיית העתירה על הסף (ראו, מני רבים: בג"ץ 1985/22 בנואליד נ' ראש עיריית בת ים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פס' 4 (30.3.2022)). אוסיף, כי בהינתן שהמשיבה 3 היא כאמור בעלת הסמכות לקבוע אם יש בעבירות שבהן הורשע המשיב 7 משום קלון, לצורך הכרעה בשאלת כשירות התמודדותו בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, הרי שאין ממש בבקשת העותרת כי נוציא צו הצהרתי בשאלת הקלון.
6.העתירה נדחית אפוא על הסף.
העותרת תישא בהוצאות המשיבים 2-1, 3, 4 ו-7, בסך של 2,000 ש"ח לכל אחד, (ובסך הכל, 8,000 ש"ח).
ניתן
היום, י"ט בסיון התשפ"ג (8.6.2023).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט