בג"ץ 4205/99 גאולה בן-עמי נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4205/99

בפני: המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופט י' טירקל

העותרת :

גאולה בן-עמי

נגד

המשיב : בית הדין הארצי לעבודה

עתירה למתן צו על תנאי

פסק ד ין

1.העתירה מכוונת כנגד פסק דינו של בית-הדין הארצי לעבודה שאימץ את פסק-דינו של בית-הדין האזורי. בית-הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת העותרת בקובעו כי "השפעת העבודה על הופעת האוטם במועד שבא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים...". בית-הדין הארצי דחה את הערעור.

2.בית-הדין הארצי לעבודה העיד על עצמו, כי הוא חרג מן הכלל לפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה ובחן מחדש את חומר הראיות שהוגש. בית-הדין הגיע לכלל מסקנה, כי העובדות שנקבעו בבית-הדין האזורי, ראויות להישאר על מכונן ויש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית-הדין. אותו מומחה קבע, כי הסבירות לקיום קשר סיבתי בין האירוע החריג והאוטם היא קטנה וכי "השפעת האירוע החריג על קרות האוטם בעת שהיא היתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

3.העתירה תוקפת את שני פסקי-הדין "המבוססים על קביעות מוטעות של העובדות". בהמשך העתירה מפרט בא-כוח העותרת את העובדות שלדעתו צריכות היו להיקבע ומבקש להתערב בעובדות שנקבעו ולקבוע אחרות תחתן. טרונייתו מופנית גם כנגד אי הסתמכות בית-הדין על חוות-דעת מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי, והעדפתו על-פניה את חוות-הדעת של המומחה שמונה על-ידי בית הדין. לבסוף, טוען הוא לטעמי צדק המחייבים התערבות בית-משפט זה.

4.בתי-הדין לעבודה מהווים מערכת נפרדת עצמאית וסגורה של היררכיה פנימית ובה שתי ערכאות, אותן מיצתה התובעת. בית משפט זה אינו יושב כבית משפט לערעורים על פסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה. הביקורת השיפוטית על פסק-דין אלה מצומצמת ביותר. גדר התערבותו של בית-משפט זה בפסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, נתחם לא אחת בהלכות שיצאו מלפנינו:

"לאור העובדה, שהמחוקק ייחד לבתי הדין לעבודה תחום משפטי מוגדר ומופרד והפקיד בתי-דין אלו במידה רבה על מלאכת העיצוב של דיני העבודה, בית המשפט הזה צריך לנהוג בריסון, ורצוי שלא ימהר להתערב בנושאים, שנדונו לפני בית הדין לעבודה בתחום סמכותו הייחודית, אלא אם כן מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים:

(1) נתגלתה טעות משפטית מהותית, ולעניין זה אין נפקא מינה אם שורשיה בנושאי סמכות או בנושאי מהות; וכן, יחד עם זאת -

(2) הצדק מחייב התערבותו של בית משפט זה, לאור נסיבותיו של העניין." (בג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' , פ"ד מ(1) 673, 693).

אין בפסק הדין טעות משפטית מהותית ואין הצדק מחייב התערובתו של בית משפט זה.

ספק אם כוחן של הטענות המועלות בעתירה יפה לערעור, קל וחומר לתקיפת פסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה שכן רובן ככולן הן טענות עובדתיות הדורשות בדיקת הראיות וקביעת עובדות שונות מאלה שנקבעו על-ידי בית הדין. בית הדין היה רשאי להעדיף רופא אחד על רעהו שכן אין מדובר במחלוקת בין אסכולות רפואיות אלא בהתייחסות רפואית שונה למקרה הספציפי.