החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4205/99 גאולה בן-עמי נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

עבודה · הכרה באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, קשר סיבתי והעדפת חוות דעת מומחהעתירה לבג"ץ נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שאימץ את פסק דין בית הדין האזורי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה באוטם. נקבע כי התערבות בג"ץ מותנית בטעות משפטית מהותית ובצדק המחייב התערבות, וכאן הטענות עובדתיות בעיקרן. בית הדין היה רשאי להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמו.

העובדות

תביעת העותרת להכרה באוטם שריר הלב נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה, בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעם בית הדין שקבע כי השפעת האירוע החריג בעבודה על האוטם פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. בית הדין הארצי דחה את הערעור. העותרת עתרה לבג"ץ וטענה לקביעות עובדתיות מוטעות, לאי הסתמכות על חוות דעת מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי ולטעמי צדק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בטענה לקביעות עובדתיות מוטעות
  2. 2.האם בית הדין רשאי להעדיף חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין על פני חוות דעת מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי

הלכות

  1. 1

    בג"ץ מתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית והצדק המחייב התערבות. בענייננו אף אחד מהם לא התקיים.

    ״בית המשפט הזה צריך לנהוג בריסון, ורצוי שלא ימהר להתערב בנושאים, שנדונו לפני בית הדין לעבודה בתחום סמכותו הייחודית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות עובדתיות הדורשות בדיקת ראיות וקביעת עובדות שונות אינן מקום לעתירה לבג"ץ על פסק דין של בית הדין הארצי.

    ״רובן ככולן הן טענות עובדתיות הדורשות בדיקת הראיות וקביעת עובדות שונות מאלה שנקבעו על-ידי בית הדין״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בית הדין רשאי להעדיף רופא אחד על רעהו כאשר אין מחלוקת בין אסכולות רפואיות אלא התייחסות רפואית שונה למקרה הספציפי.

    ״בית הדין היה רשאי להעדיף רופא אחד על רעהו שכן אין מדובר במחלוקת בין אסכולות רפואיות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • בית-הדין האזורי
  • אוטם
  • חוות דעת המומחה
  • קשר סיבתי
  • טעות משפטית מהותית
  • הצדק מחייב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 4205/99

בפני: המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופט י' טירקל

העותרת :

גאולה בן-עמי

נגד

המשיב : בית הדין הארצי לעבודה

עתירה למתן צו על תנאי

פסק ד ין

1.העתירה מכוונת כנגד פסק דינו של בית-הדין הארצי לעבודה שאימץ את פסק-דינו של בית-הדין האזורי. בית-הדין האזורי לעבודה דחה את תביעת העותרת בקובעו כי "השפעת העבודה על הופעת האוטם במועד שבא הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים...". בית-הדין הארצי דחה את הערעור.

2.בית-הדין הארצי לעבודה העיד על עצמו, כי הוא חרג מן הכלל לפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה ובחן מחדש את חומר הראיות שהוגש. בית-הדין הגיע לכלל מסקנה, כי העובדות שנקבעו בבית-הדין האזורי, ראויות להישאר על מכונן ויש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית-הדין. אותו מומחה קבע, כי הסבירות לקיום קשר סיבתי בין האירוע החריג והאוטם היא קטנה וכי "השפעת האירוע החריג על קרות האוטם בעת שהיא היתה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים".

3.העתירה תוקפת את שני פסקי-הדין "המבוססים על קביעות מוטעות של העובדות". בהמשך העתירה מפרט בא-כוח העותרת את העובדות שלדעתו צריכות היו להיקבע ומבקש להתערב בעובדות שנקבעו ולקבוע אחרות תחתן. טרונייתו מופנית גם כנגד אי הסתמכות בית-הדין על חוות-דעת מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי, והעדפתו על-פניה את חוות-הדעת של המומחה שמונה על-ידי בית הדין. לבסוף, טוען הוא לטעמי צדק המחייבים התערבות בית-משפט זה.

4.בתי-הדין לעבודה מהווים מערכת נפרדת עצמאית וסגורה של היררכיה פנימית ובה שתי ערכאות, אותן מיצתה התובעת. בית משפט זה אינו יושב כבית משפט לערעורים על פסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה. הביקורת השיפוטית על פסק-דין אלה מצומצמת ביותר. גדר התערבותו של בית-משפט זה בפסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, נתחם לא אחת בהלכות שיצאו מלפנינו:

"לאור העובדה, שהמחוקק ייחד לבתי הדין לעבודה תחום משפטי מוגדר ומופרד והפקיד בתי-דין אלו במידה רבה על מלאכת העיצוב של דיני העבודה, בית המשפט הזה צריך לנהוג בריסון, ורצוי שלא ימהר להתערב בנושאים, שנדונו לפני בית הדין לעבודה בתחום סמכותו הייחודית, אלא אם כן מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים:

(1) נתגלתה טעות משפטית מהותית, ולעניין זה אין נפקא מינה אם שורשיה בנושאי סמכות או בנושאי מהות; וכן, יחד עם זאת -

(2) הצדק מחייב התערבותו של בית משפט זה, לאור נסיבותיו של העניין." (בג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' , פ"ד מ(1) 673, 693).

אין בפסק הדין טעות משפטית מהותית ואין הצדק מחייב התערובתו של בית משפט זה.

ספק אם כוחן של הטענות המועלות בעתירה יפה לערעור, קל וחומר לתקיפת פסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה שכן רובן ככולן הן טענות עובדתיות הדורשות בדיקת הראיות וקביעת עובדות שונות מאלה שנקבעו על-ידי בית הדין. בית הדין היה רשאי להעדיף רופא אחד על רעהו שכן אין מדובר במחלוקת בין אסכולות רפואיות אלא בהתייחסות רפואית שונה למקרה הספציפי.

ניתנה היום, י"ג בתמוז תשנ"ט

(27.6.99).

המשנה לנשיא ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99042050.

J01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 525/84

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 5611/02שמואל לם נ. מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מפסק-דין
  • בג"ץ 5008/00אלי נחום נ. בית הדין הארצי לעבודה בירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1בג"ץ מתערב בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית והצדק המחייב התערבות. בענייננו אף אחד מהם לא התקיים.
  2. 2טענות עובדתיות הדורשות בדיקת ראיות וקביעת עובדות שונות אינן מקום לעתירה לבג"ץ על פסק דין של בית הדין הארצי.
  3. 3בית הדין רשאי להעדיף רופא אחד על רעהו כאשר אין מחלוקת בין אסכולות רפואיות אלא התייחסות רפואית שונה למקרה הספציפי.