פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5611/02 שמואל לם נ. מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · תובענה ייצוגית - היתר להגשה כייצוגית בבית הדין לעבודהעתירה לבית המשפט העליון (בג"ץ) נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחה בקשת רשות ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה כייצוגית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד החלטות בתי הדין לעבודה שדחו בקשה לאשר תובענה ייצוגית של גימלאי קרן פנסיה נגד מבטחים. נקבע כי מתן היתר להגשת תובענה ייצוגית וכן מתן רשות ערעור הם החלטות שבשיקול דעת, ולא נמצאה עילה להתערבות. הביקורת על פסקי בית הדין הארצי מצומצמת ביותר.

העובדות

העותר היה חבר בקרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים של חברה מבטחים עד לפרישתו לפנסיית זקנה מוקדמת. העותר טען כי דרך חישוב שיעור הפנסיה שגויה, והגיש ערעור שנדחה, וכן בקשה לאשר את תביעתו כייצוגית שנדחתה על ידי בית הדין האזורי ואושרה בבית הדין הארצי. בקשה לעיון חוזר נדחתה אף היא.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה שדחה בקשה לאשר תביעה כייצוגית של גימלאי קרן פנסיה?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה שדחה בקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית?

הלכות

  1. 1

    מתן רשות להגשת תובענה ייצוגית וכן מתן רשות ערעור נתונים לשיקול דעתו של בית הדין, ולכן מדובר בהחלטות שבשיקול דעת.

    ״מתן רשות להגשת תובענה ייצוגית נתונה לשיקול דעת בית הדין. כך גם מתן רשות ערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, והביקורת השיפוטית עליהם מצומצמת ביותר, ותתבצע רק בהתגלות טעות משפטית מהותית והצדק המחייב התערבות.

    ״כבר נאמר לא אחת, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה וכי הביקורת השיפוטית על פסקי-דין אלה מצומצמת ביותר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • שיקול דעת
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • ביקורת שיפוטית
  • קרן פנסיה
  • פנסיה
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ

5611/02

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

העותר:

שמואל לם

נ ג ד

המשיבים:

1. מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע''מ

2. ביה'ד הארצי לעבודה

3. ביה'ד האיזורי לעבודה חיפה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

בשם המשיבה 1:

עו"ד שרון (שביט) כפתורי

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1 . העותר היה חבר בקרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים של מבטחים (המשיבה 3 לפנינו) עד לפרישתו לפנסיית זקנה מוקדמת ביום 1.12.00. החל ממועד זה מקבל העותר פנסיה מדי חודש בחודשו בהתאם לתקנות קרן הפנסיה (להלן: התקנות). העותר הגיש ערעור לועדת הערעורים לענייני מבטחים שבהסתדרות בה טען כי דרך חישוב שיעור הפנסיה על-ידי מבטחים שגויה ואינה תואמת את הוראות התקנות. ועדת הערעורים דחתה את תביעת העותר ועל כך הגיש הוא ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. במקביל הגיש העותר בקשה להכיר בתביעתו כייצוגית. בית הדין האזורי לעבודה דחה את הבקשה לאשר את תביעתו כייצוגית ובית הדין הארצי לעבודה אישר בערעור את פסק דינו של בית הדין האזורי.

על כך נסבה העתירה שלפנינו.

לשם השלמת התמונה יצוין, כי העותר חזר ופנה לבית הדין האזורי בבקשה לעיון חוזר בהחלטה, אך גם בקשתו זו נדחתה.

2.בית הדין האזורי לעבודה (כבוד השופט מ' שפיצר) דחה את בקשת העותר לאשר את תובענתו כייצוגית מן הטעם שלא מצא כי מתקיימים התנאים להכרה בתובענה כייצוגית. בית הדין לא שוכנע כי קבוצת הגימלאים אותה מבקש העותר לייצג בתובענה אכן עשויה מקשה אחת, בקובעו, כי "קשה למצוא זהות כלשהי בין חבריה ואולי בעצם המצב הפוך, שכן המדובר בסופו של דבר בחישוב אינדיבידואלי של כל חבר וחבר על פי נסיבותיו האישיות". כן ציין בית הדין האזורי, כי גודלה של הקבוצה אינו מצדיק את הגשת התובענה כייצוגית. זאת ועוד, התביעה הייצוגית מופנית רק נגד מבטחים, הקשורים בהסכמי רציפות עם קרנות אחרות, שאינן צד לתביעה, כך, שניהול התובענה כייצוגית עלול לפגוע בזכויות של מבטחים – וכתוצאה מכך של חבריה – שעה שפסק הדין לא יחייב את הקרנות האחרות. בית הדין האזורי הוסיף וקבע, כי העובדה שהעותר בחר להגיש תביעתו במו ידיו ללא ייצוג על-ידי עורך-דין, מעוררת "חשש כבד, שעניינם של החברים עליהם מבקש הוא לגונן לא ייוצג בצורה אופטימילית". טעם נוסף לדחיית הבקשה הוא דחיית ערעור העותר על-ידי ועדת הערעורים. בשל כל אלה, נדחתה הבקשה.

3.בית הדין הארצי לעבודה (כבוד הנשיא ס' אדלר) דחה את בקשת רשות הערעור – אף מבלי לבקש את תגובת מבטחים - בקובעו, כי ההלכה היא שיש לנקוט במתן היתרים להכיר בתובענה כייצוגית, במשורה ובמקרים מיוחדים בלבד, בשים לב לייחודיותו של הליך התובענה הייצוגית. בית הדין הארצי מצא כי בית הדין האזורי "שקל את מכלול השיקולים הנוגעים להכרה בתביעה כתובענה ייצוגית, לרבות הגדרת חברי הקבוצה ואופי הייצוג". בשל כך נדחתה בקשת רשות הערעור.

4.דין העתירה להידחות על הסף.

לא מצאנו בנימוקי העתירה, עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטות בתי הדין לעבודה לערכאותיהם.

5.מתן רשות להגשת תובענה ייצוגית נתונה לשיקול דעת בית הדין. כך גם מתן רשות ערעור. מכאן, שמדובר בשתי החלטות שכל אחת מהן היא החלטה שבשיקול דעת. זוהי משוכה ראשונה אותה לא עבר העותר באשר לא שכנענו שיש מקום להתערב בשיקול הדעת של בתי הדין לעבודה. בית הדין האזורי יישם את הדין וההלכה הנוגעים לעניין ושקל את כל השיקולים הרלבנטיים לשאלת ההכרה בתובענה כייצוגית. החלטתו אושרה על-ידי בית הדין הארצי. מבלי להתייחס לקביעתו של בית הדין הארצי לפיה יש לנקוט במתן היתרים לנהל תובענות ייצוגיות במשורה ובמקרים מיוחדים, לא מצאנו כי קמה עילה להתערבותנו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, על-פי המבחנים הנקוטים בידינו להתערבות כזו. כבר נאמר לא אחת, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה וכי הביקורת השיפוטית על פסקי-דין אלה מצומצמת ביותר. התערבות כזו תבוא רק אם נתגלתה טעות משפטית מהותית ואם הצדק מחייב התערבותו של בית משפט זה לאור נסיבותיו של העניין (בג"ץ 525/84 חטיב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מ(1) 673, 693; בג"ץ 4205/99 גאולה בן עמי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם)). לא מצאנו כי אלה התקיימו בענייננו.

העתירה נדחית על הסף.

ניתנה היום, י"ז בחשון תשס"ג

(23.10.02).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1מתן רשות להגשת תובענה ייצוגית וכן מתן רשות ערעור נתונים לשיקול דעתו של בית הדין, ולכן מדובר בהחלטות שבשיקול דעת.
  2. 2בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, והביקורת השיפוטית עליהם מצומצמת ביותר, ותתבצע רק בהתגלות טעות משפטית מהותית והצדק המחייב התערבות.