פסק-דיןעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 42159-10-24 בג"ץ 42159-10-24

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה

העותר עתר לצו הביאס קורפוס נגד כליאתו. בית המשפט דחה את העתירה, משנקבע כי קיימת אסמכתה חוקית לכליאה לפי חוק לב"ח והטענות אינן אקטואליות. נקבע גם כי שאלת החובה להודיע על מקום הכליאה נעשתה תיאורטית, וכי לעותר שמורה האפשרות לביקורת שיפוטית לפי החוק.](Note)

העובדות

העותר נכלא מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002. בתגובה המקדמית של המדינה נטען כי קיימת אסמכתה חוקית לכליאה. העתירה הוגשה על הנחה כי מדובר בכליאה או החזקה שלא כדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל עתירת הביאס קורפוס נגד כליאת לוחם בלתי חוקי כאשר קיימת אסמכתה חוקית לכליאה לפי חוק לב"ח?
  2. 2.האם העתירה אקטואלית כאשר חלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח?
  3. 3.האם יש חובה להודיע על מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי?

הלכות

  1. 1

    כאשר קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר מכוח חוק לב"ח, הטענות בעתירת הביאס קורפוס אינן אקטואליות ודי בכך לדחותה.

    ״משהובהר בתגובה המקדמית כי קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר, שמחוזק בידי גורמי המדינה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שאלת החובה להודיע על מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי הפכה לתיאורטית משחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח.

    ״אשר לשאלה בדבר קיומה של חובה להודיע על אודות מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי – שאלה זו הפכה לתיאורטית מרגע שחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו הביאס קורפוס
  • לוחם בלתי חוקי
  • חוק לב"ח
  • אקטואליות
  • מניעת מפגש
  • ביקורת שיפוטית
  • תגובה מקדמית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

42159-10-24

לפני:

כבוד השופט

יוסף אלרון

כבוד השופט

עופר גרוסקופף

כבוד השופט

חאלד

כבוב

העותר:

כאיד גמיל עבד אלחמאן סלאמה

נגד

המשיבים:

1.

צבא הגנה לישראל

2. קצין משטרה צבאית ראשי

3. נציב שירות בתי הסוהר

4.

המטה לביטחון לאומי

5.

היועצת המשפטית לממשלה

6.

הפרקליטה הצבאית הראשית

עתירה למתן צו הביאס קורפוס;

תגובה מקדמית מטעם המשיבים

בשם העותר:

עו"ד נאדין

אבו ערפה

בשם המשיבים:

עו"ד מתניה רוזין

פסק-דין

השופט חאלד כבוב:

העתירה שבכותרת היא עתירה למתן צו הביאס קורפוס, המתבססת על ההנחה כי ענייננו בכליאה, מעצר או החזקה של העותר שלא כדין. ואולם, משהובהר בתגובה המקדמית כי קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר, שמחוזק בידי גורמי המדינה מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002 (להלן: חוק לב"ח), הטענות שבעתירה לא אקטואליות עוד ודי בכך לדחותה (בג"ץ 2254/24 אבו מוסא נ' צבא הגנה לישראל (02.05.2024)). לא למותר לציין, כי לעותר שמורה האפשרות לפנות לאפיק של ביקורת שיפוטית במסגרת חוק לב"ח. אשר לשאלה בדבר קיומה של חובה להודיע על אודות מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי – שאלה זו הפכה לתיאורטית מרגע שחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח (בג"ץ 1896/24 אבו-חמאם נ' הממשלה (13.06.2024)). טענות הצדדים שמורות להם להליך המתאים.

העתירה נדחית בזאת, בלי צו להוצאות.

ניתן היום, ט' חשוון

תשפ"ה (10 נובמבר 2024).

יוסף אלרון

שופט

עופר גרוסקופף

שופט

חאלד כבוב

שופט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר קיימת אסמכתה חוקית לכליאת העותר מכוח חוק לב"ח, הטענות בעתירת הביאס קורפוס אינן אקטואליות ודי בכך לדחותה.
  2. 2שאלת החובה להודיע על מקום כליאתו של לוחם בלתי חוקי הפכה לתיאורטית משחלפה מניעת המפגש מכוח חוק לב"ח.