בג"ץ 4228-23 בג"ץ 4228-23

השופט א' שטיין:

1.בעתירה שלפנינו מלין העותר על כך שבהחלטה שניתנה בעניינו, ביום 11.5.2023, בע"פ 3475/23 אזולאי נ' מדינת ישראל (השופטת ר' רונן), נדחתה בקשתו לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו בגדרי פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בת"פ 67808-11-2021 (השופט צ' קאפח) עד להכרעה בערעורו על פסק הדין.

2.במסגרת העתירה טוען העותר כי במקרה אחר, ע"פ 2186/23 אבו עאנם נ' מדינת ישראל (16.3.2023), אשר לטענתו דומה בנסיבותיו לעניינו-שלו, בית משפט זה החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר של המערער דשם. לטענת העותר, אין הצדקה לתוצאה השונה בין שני המקרים הללו, והחלטת בית המשפט העליון מושא העתירה מפלה אותו לרעה.

3.דין העתירה להידחות על הסף, ללא צורך בקבלת תשובה. כידוע, בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו בערכאות דיוניות, ובפרט אין הוא משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של בית המשפט העליון – זאת למעט מקרים חריגים שבחריגים (ראו: בג"ץ 2729/23 דז'לדטי נ' האופוטרופוס הכללי – יחידת החילוט, פסקה 3 (20.4.2023); בג"ץ 7189/22 עלי נ' עו"ד דורון זר, כונס הנכסים, פסקה 6 (20.12.2022); בג"ץ 2685/21 פלוני נ' בית המשפט העליון, פסקה 7 (28.4.2021)). טענתו של העותר לפיה יש לקבל את עתירתו משום שבמקרה אחר הוחלט אחרת אינה מצדיקה סטייה מהלכה יסודית זו.

4.הרבה למעלה מן הצורך, נציין כי ההחלטה מושא העתירה מונה את ההבדלים שבין שני המקרים ומפרטת את הסיבות אשר הובילו לתוצאה שונה בעניינו של העותר.

5.העתירה נדחית אפוא על הסף. העותר ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ש"ח.