בג"ץ 4401-23 בג"ץ 4401-23

השופט א' שטיין:

1.בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטת בית המשפט המחוזי נצרת ברע"א 1465-05-23 אשר ניתנה ביום 24.5.2023, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על החלטת ועדת הערר שדחתה ערר מטעם העותרת בגדרו של סעיף 12ב לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן: חוק האגרה).

2.כעולה מהעתירה, המשיבה 1 חייבה את העותרת בגין נסיעה במקטע הצפוני של כביש 6. העותרת לא שילמה את החוב במועד ועל כן פתחה נגדה המשיבה 1 בהליכי הוצאה לפועל. כאמור, ערר שהגישה העותרת בהתאם לחוק האגרה נדחה; בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ידי העותרת לבית המשפט המחוזי נצרת נדחתה אף היא.

3.דין העתירה להידחות על הסף. כידוע – אם כי, לדאבוננו, לא לכל מגישי העתירות – בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין אשר ניתנים בערכאות דיוניות, פרט למקרים חריגים ביותר, נדירים שבנדירים (ראו: בג"ץ 4145/23 זנגריה נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 5 (5.6.2023); בג"ץ 4228/23 אזולאי נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (4.6.2023)).

4.כלל בסיסי זה מורנוּ לדחות את העתירה שלפנינו על הסף.

5.זאת ועוד. בידי העותרת סעד חלופי: על החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתן להשיג באמצעות הגשת בקשת-רשות-ערעור לבית משפט זה, ביושבו כבית משפט לערעורים אזרחיים, לפי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לגופם של דברים, זכאות העותרת לסעד חלופי זה מוטלת בספק לנוכח אמות המידה שנקבעו בעניין בקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי" ברע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982). עצם קיומו של סעד זה, כשהוא לעצמו, אף הוא מחייבנוּ לדחות את העתירה על הסף.

6.העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף. העותרת תשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך כולל של 2,000 ש"ח.