בג"ץ 4232/07 אוסאמה מחמד סלים שלבי נ. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון

השופט י' אלון :

העותר שבפנינו נעצר במעצר מינהלי בינואר 2004. הוגש נגדו כתב אישום, אשר בעקבותיו הוא נידון לעונש מאסר, אותו ריצה עד לנובמבר 2005. בתום ריצוי העונש הוצא כנגדו צו מעצר מינהלי, ומאז הוא מוחזק במעצר מינהלי.

בית המשפט הצבאי, כאשר דן בצו המעצר המינהלי הקודם שהוצא כנגד העותר, קבע ביום 27.2.07 כי הוא ייחקר תוך עשרה ימים, ולאור תוצאות החקירה תשקול התביעה הצבאית

אם יש מקום להעמידו לדין פלילי. והוסיף וקבע, כי אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד העותר תקוצר תקופת המעצר המינהלי כך שתסתיים ב-31.3.07. לאחר מתן ההחלטה נחקר העותר בחקירה נוספת. התביעה מצאה כי עדיין לא ניתן להעמידו לדין והודיעה על כך לבית המשפט הצבאי. בעקבות כך החליט בית המשפט הצבאי ב"הבהרה" מיום 21.3.07 כי אין בהחלטתו מ-27.2.07 למנוע מהמשיב לבחון הארכה נוספת של תקופת המעצר המינהלי לאחר 31.3.07.

משכך, הוציא המפקד הצבאי ב-26.3.07 צו מעצר מינהלי נוסף כנגד העותר, אשר תוקפו עד ל-30.6.07. במסגרת הביקורת השיפוטית על הצו אישר בית המשפט הצבאי בעופר את צו המעצר המינהלי עד לתאריך 15.5.07. בית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון דחה ב-7.5.07 את הערעור שהגיש העותר על החלטת בית המשפט הצבאי.

בעתירה זו שהוגשה ביום 14.5.07, טוען בא כוח העותר כי הצו המינהלי מיום 26.3.07 (נשוא העתירה) נחתם בניגוד להחלטת בית המשפט הצבאי (מיום 21.3.07), לפיה אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום נגדו – ישוחרר ב-31.3.07. לטענתו, "הבהרת" בית המשפט הצבאי מיום 21.3.07 נעשתה מבלי שהודע לעותר על הליך זה.

טענה זו נטענה על ידו בהליכי הביקורת השיפוטית ובהליכי הערעור על הצו המינהלי. בהחלטותיהן בחנו שתי הערכאות האמורות את הטענה וקבעו כי אכן חל פגם בהחלטת ההבהרה מיום 21.3.07, אולם אין היא עולה כדי שלילת סמכותו של המשיב לשוב ולבחון מחדש את המשך המעצר המינהלי בצו נשוא עתירה זו. שתי הערכאות האמורות בחנו את צו המעצר לגופו, עיינו בחומר הגלוי והחסוי שהוצג לפניהן, ומצאו כי היה בו להצדיק את המעצר המינהלי.

לאחר עיון בפרוטוקולים ובהחלטות הביקורת השיפוטית ובית המשפט הצבאי לערעורים (ככל שצורפו לעתירה), איננו מוצאים כי הפגם עליו מצביע בא כוח העותר מאיין על פניו את חוקיותו של צו המעצר המינהלי. אכן, כפי שציינו הערכאות השיפוטיות הצבאיות, חלה תקלה מלפני מזכירות בית המשפט הצבאי משלא הודיעה במועד לבא כוח העותר על החלטת 21.3.07 – אולם איננו מוצאים כי תקלה זו עולה על פניה כדי איון בסיסו החוקי של צו המעצר המינהלי. ייתכן ויהיה מקום לשוב ולהידרש לנושא זה אם יחליט המשיב על המשך מעצרו של העותר מעבר ליום 15.5.07. עם זאת – לאור עיתוי הגשת העתירה – יום לפני תום תקופת המעצר המינהלי (בעוד החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים ניתנה ביום 7.5.07) לא מצאנו טעם או תועלת לדיון לגופה של העתירה ואנו מחליטים לדחותה.