פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
4408/97
בפני:
כבוד המשנה-לנשיא ש' לוין
כבוד
השופט י' קדמי
כבוד
השופטת ד' דורנר
העותרים
:
1.
עאיישה עליאן
2.
המוקד להגנת הפרט
נגד
המשיב
:
שר
הפנים
עתירה
למתן צו על-תנאי וצו ביניים
פסק דין
העותרת, ילידת בית צפאפא שבצפון ירושלים,
הייתה נשואה במשך כ35- שנים לאזרח ירדני והתגוררה עמו בירדן. לבני הזוג היו שלושה
ילדים, ושלושתם מצאו את מותם בנסיבות טרגיות, לרבות רצח אחת הבנות בידי אביה, בעלה
של העותר. בשנת 1989 התגרשה העותרת מבעלה, ובשנת 1995 הגיעה לישראל כתיירת.
הואיל והעותרת נותרה בגפה בירדן בעוד אמה
הקשישה ומרבית משפחתה חיים בבית צפאפא, הגישה אם העותרת בקשה למשיב למתן רשיון
לישיבת קבע עבור בתה, העותרת. הבקשה נדחתה, ובשל דחייה זו הוגשה העתירה שבפנינו.
העותרת אינה חולקת על כך שלא קיימת לה זכות לקבל רשיון לישיבת קבע בישראל, ועל כך
שלפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב1952-, אין זכות ערר על החלטות סירוב לבקשות
לרשיונות קבע לישראל. עם זאת, היא טוענת כי הנסיבות המיוחדות במינן מחייבות
התחשבות חריגה בבקשתה, וזאת בשל השיקולים ההומניטריים כבדי המשקל הקיימים בעניינה.
מתגובת המדינה עולה, כי בעקבות הגשת העתירה
נשלח לבא-כוח העותרת ביום 31.8.97 מכתב מאת בא-כוח המשיב, עו"ד הלמן, בו הודע
לעותרת כי המשיב החליט, לפנים משורת הדין, לערוך לה ולבני משפחתה שימוע לבחינת
האפשרות להתיר שהייתה של העותרת בישראל, באשרה זו או אחרת. עוד נאמר במכתב זה, כי
המשיב לא ינקוט בצעדים להוצאתה של העותרת מישראל עד לסיום השימוע וכי גם אם יוחלט
לבסוף שלא לאפשר את שהייתה בישראל, לא ינקטו צעדים כאמור במשך 30 יום לאחר מסירת
ההודעה לעותרת או לבא-כוחה, על-מנת לאפשר לעותרת - אם תחפוץ בכך - לשוב ולפנות
לבית-המשפט.
בנסיבות אלה דין העתירה להידחות, מחמת היותה
מוקדמת בשלב הנוכחי, טרם שהתקבלה החלטה
סופית בעניין. אך מובן כי לעותרת נשמרת הזכות לשוב ולעתור לבית משפט זה במידה והחלטתו הסופית של המשיב לא תהיה מקובלת עליה.
ניתן היום, ל באב התשנ"ז (2.9.97).
המשנה לנשיא ש
ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT