בג"ץ 4435/20אורית ויזל נ. נתיב קרן פנסיה של פועלי ועובדי מפעלי הסתדרות

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (כב' השופט ת' סילורה ), בו נקבע כי העותרים, יורשיו של מבוטח אצל המשיבה 1, זכאים למשוך את הכספים שהצטברו בחשבונו של המנוח.

בית הדין הארצי לעבודה (כב' הנשיאה ו' וירט-ליבנה , השופטים ס' דוידוב-מוטולה ו ר' פוליאק , ונציגי הציבור ש' זילברשטיין-היפש ו ע' ליפשיץ ) קיבל את הערעור בקבעו כי לא היה בסיס לסטות מהוראות התקנון האחיד של קרן הפנסיה (מהדורה תשיעית, 2012) באשר למצבים שבהם ניתן למשוך סכום חד פעמי חלף קבלת קצבה. בית הדין אבחן בין נסיבות המקרה שלפנינו למקרה אחר שבא לדיון בפני בית הדין (ע"ע (ארצי) 7962-09-17 גולדשטיין נ' קרן הביטוח ופנסיה של פועלי בניין (29.10.2018)), והטעים כי אמנם התוצאה קשה מבחינת העותרים (בהתחשב במועדי הפטירה של הוריהם) אך מתחייבת מעקרונות הביטוח השיתופי בקרנות הפנסיה ועם תכלית ההסדר הפנסיוני.

בעתירה נטען כי תוצאת פסק הדין אינה צודקת בנסיבותיהם של העותרים וכמו כן הועלו טענות בעלות אופי עקרוני באשר לקושי הניצב לפני עמיתים שמצב בריאותם אינו תקין בקבלת החלטה על בחירה במסלול ה"משיכה", חלף קבלת קצבה, וזאת בתוך פרק הזמן הקצר שנקבע בתקנון קרן הפנסיה.

המשיבים מצדם סבורים, כי דין העתירה להידחות וכי אין עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי, שנתן דעתו למכלול ההיבטים העובדתיים והנורמטיביים, וזאת בשים לב לאמות המידה המצמצמות להתערבותנו בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. כמו כן, נטען כי קיים קושי בקבלת טענות מסוג זה בדיעבד, כאשר ידוע שמוטבי הקצבה לא האריכו ימים, וזאת בשים לב להשלכות רוחב למקרים אחרים.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, לא מצאנו עילה להתערבות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, הן בשים לב לאמות המידה הצרות להתערבות עליהן עמדה פסיקתנו (ראו, מני רבים: בג"ץ 4655/20

יריב והדר אימון אישי בקבוצות בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 4 (13.7.2020); בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673 (1986)), והן בהתחשב בהנמקתו המפורטת של בית הדין, אשר התייחס למורכבות הסוגיה והכריע בה בהתאם לעקרונות המחייבים והנסיבות הקונקרטיות כאחד.

אנו דוחים אפוא את העתירה.

לפנים משורת הדין, אין אנו עושים צו להוצאות.