בג"ץ 4476/16 ינון עמרני נ. מדינת ישראל-המרכז לגביית קנסות

בפסק דינו של בית משפט זה מיום 21.3.2016 (בג"ץ 1950/16), נקבע כי המסלול הנכון לבירור טענות העותר הינו באמצעות הגשת בקשה לעיון חוזר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, "לה יצרף העותר את המסמכים המתאימים". ביום 27.3.2016 הגיש העותר בקשה כאמור, תוך שצירף לה תצהיר וביקש לראות בו תחליף למסמכים שאין בידיו להשיגם (סעיף 3 לבקשה).

בסעיף 6 לתצהיר, טען העותר, בין היתר, כי לא היו לו מעולם חשבונות בנק; כי אין בידו אישורי מס כלשהם, כאשר לא ניהל מעולם תיק ברשות המיסים; כי נוכח העובדה שהתגורר "בביתם של אחרים" לא שילם מס ארנונה; וכי אין בידו מכונית. בסיכום דבריו, ציין העותר כי " כל סעיפי המשנה באים להעיד מדוע אין בידי ומדוע לא הגשתי כל מסמך כפי שפורט בפסה"ד של בית המשפט העליון ".

מעיון בהחלטת מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המנהל ) מיום 7.4.2016 – בה קבע כי החלטת מנהל רשות האכיפה והגבייה מיום 17.3.2016, עומדת על כנה – עולה כי תצהירו של העותר לא זכה להתייחסות מפורשת. עם זאת, קבע המנהל כי על העותר להמציא את כלל המסמכים, " ובכלל זה, תדפיסי חשבון בנק, ריכוז יתרות מבנקים, אישורי הכנסה לרבות שומות מס וכל מסמך עדכני אחר ". אף בתגובה לעתירה דנן, טוענת המשיבה כי " הגם שהעותר פנה בבקשה לעיון מחדש, לא צורפו לבקשתו המסמכים שצירופם נדרש, ומשכך, לא נמצא כי יש מקום לשנות מן ההחלטה שניתנה בעניינו מלכתחילה ".

המשיבה תבהיר עד ליום 6.7.2016, האם במסגרת החלטת המנהל מיום 7.4.2016, לא היה מקום להידרש לתצהירו של העותר. זאת בייחוד, נוכח טענותיו לפיהן אין ביכולתו לצרף את המסמכים הנדרשים.