פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4519/00 דוד בן -ארדוט נ. ראש הממשלה

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, נכה רדיפות הנאצים, עתר לקבל חלק מהשילומים ששילמה גרמניה למדינה ולקבל תגמולים רטרואקטיבית. בג"ץ דחה את העתירה הראשונה מאחר שהשילומים הועברו למדינה למטרות שהוסכמו ולא לחלוקה אישית. העתירה השנייה נדחתה משום שלפי התיקון לחוק הזכאות חלה רק מתחילת החודש שבו הוגשה הבקשה.

העובדות

העותר, נכה רדיפות הנאצים, עתר לקבל חלק מהשילומים ששילמה גרמניה למדינה, ולקבל תגמולים רטרואקטיבית ממועד מסוים. בקשתו לזכאות הוגשה ביום 28.9.97.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם לעותר זכות לתבוע חלק משילומים ששולמו למדינה מגרמניה?
  2. 2.האם יש לקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים באופן רטרואקטיבי מאפריל 1954?

הלכות

  1. 1

    השילומים שולמו למדינה למטרות שהמדינה תממשן ולא לחלוקה בין נפגעי הרדיפות, ולכן אין לעותר עילה לתבוע חלק מהם.

    ״השילומים שולמו למדינה לצרכים המוסכמים עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, דהיינו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לפי התיקון לחוק, זכאות לתגמולים מוגבלת לתחילת החודש שבו הוגשה הבקשה, ולכן הזכאות מוגבלת למועד שלאחר 1.9.97.

    ״על פי התיקון בחוק אשר אפשר את זכאות העותר, סוייגה ההוראה בכך שהזכאות תחל רק באחד לחודש בו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נכי רדיפות הנאצים
  • שילומים
  • תגמולים
  • זכאות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4519/00

בפני:

כבוד השופט ת' אור

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופט א' ריבלין

העותר

:

דוד

בן-ארדוט

נגד

המשיבים

:

1.

ראש הממשלה

2.

שר האוצר

עתירה

למתן צו על תנאי

בשם

העותר: בעצמו

בשם

המשיבים

:

עו"ד אבי ליכט

פסק-דין

שתים הן עתירותיו של העותר, אשר הינו כנכה רדיפות הנאצים:

א.לקבל את "חלקו" בשילומים שקבלה המדינה מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

ב.לקבל רטרואקטיבית מאפריל 1954 את התגמולים המשולמים לו לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשכ"ז1957-, מאז 1.9.97.

לגבי העתירה הראשונה, דינה להידחות מן הטעם שהשילומים שולמו למדינה לצרכים המוסכמים עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, דהיינו למטרות אשר המדינה תממשן, ולא על מנת לחלקן בין נפגעי רדיפות הנאצים. לפיכך, אין לעותר כל עילה לתבוע חלק מכספים אלה.

גם העתירה השניה דינה להידחות: על פי התיקון בחוק אשר אפשר את זכאות העותר, סוייגה ההוראה בכך שהזכאות תחל רק באחד לחודש בו הוגשה הבקשה לזכאות. בקשתו של העותר הוגשה ביום 28.9.97 ועל כן זכאותו יכולה לחול מ1.9.97- לכל המוקדם.

אשר על כן, דין העתירה על שני חלקיה להידחות והיא נדחית בזה.

ניתן היום, י"ג תשרי תשס"א

(12.10.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00045190.

E03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • דנג"ץ 1911/14בלומה בורובסקי נ. ממשלת ישראלהחלטה
  • בג"ץ 8766/11בלומה בורובסקי נ. ממשלת ישראלפסק-דין
  • ע"א 7686/12מדינת ישראל נ. חיים רובינסוןפסק-דין
  • דנג"ץ 8873/00דוד בן ארדוט נ. ראש הממשלה ושר הבטחוןהחלטה
  • דנג"ץ 8873/00דוד בן ארדוט נ. ראש הממשלה ושר הבטחוןהחלטה

הלכות

  1. 1השילומים שולמו למדינה למטרות שהמדינה תממשן ולא לחלוקה בין נפגעי הרדיפות, ולכן אין לעותר עילה לתבוע חלק מהם.
  2. 2לפי התיקון לחוק, זכאות לתגמולים מוגבלת לתחילת החודש שבו הוגשה הבקשה, ולכן הזכאות מוגבלת למועד שלאחר 1.9.97.