החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

דנג"ץ 8873/00 דוד בן ארדוט נ. ראש הממשלה ושר הבטחון

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · דיון נוסףעתירה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

העתירה נסבה על בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. בית המשפט קבע כי פסק הדין לא פסק הלכה ולא הציג סתירה להלכה קודמת, חשיבות, קשיות או חידוש. לכן נדחתה העתירה.

העובדות

הוגשה עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. בהחלטת הנשיא הועברה העתירה לעיונו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתקיימת עילה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט?

הלכות

  1. 1

    פסק הדין נשוא העתירה לא קבע הלכה, ולכן אין בו פסיקת הלכה הסותרת הלכה קודמת, או חשיבות, קשיות או חידוש המצדיקים דיון נוסף.

    ״בפסק הדין נשוא העתירה שלפניי לא נפסקה הלכה כלשהי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • עתירה לקיום דיון נוסף
  • הלכה
  • הלכה סותרת
  • חשיבות
  • קשיות
  • חידוש
  • חוק בתי המשפט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

דנג"ץ

8873/00

בפני:

כבוד

השופט א' מצא

העותר

:

דוד

בן ארדוט

נגד

המשיבים

:

1.

ראש הממשלה ושר הביטחון

2.

שר האוצר

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון

בבג"ץ 4519/00 מיום 12.10.2000 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ת' אור, י' טירקל,

א' ריבלין

העותר: בעצמו

החלטה

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דין של בית המשפט העליון. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.

בפסק הדין נשוא העתירה שלפניי לא נפסקה הלכה כלשהי. ממילא אין בו משום פסיקת הלכה הסותרת הלכה קודמת, או משום חשיבות, קשיות או חידוש, העשויים להעמיד עילה לקיום דיון נוסף, כדרישת סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ח' בשבט תשס"א (1.2.01).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00088730.

F04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1פסק הדין נשוא העתירה לא קבע הלכה, ולכן אין בו פסיקת הלכה הסותרת הלכה קודמת, או חשיבות, קשיות או חידוש המצדיקים דיון נוסף.