בג"ץ 4524/09 צביקה פטרבורסקי ואח' נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה - רשות ה

1.

במסגרת העתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נוציא צו לפיו נורה לוועדה המקומית לתכנון ובניה בביתר עילית להימנע מלדון בבקשתה של עמותת גאולה קרובה (ע"ר) (להלן – העמותה ) להיתר בניה בגין בניית ישיבה ופנימייה ברחוב רוז'ין בביתר עילית וכי נורה לעירית ביתר עילית להוציא צו הריסה מינהלי כנגד העמותה בגין בניה ללא היתר.

2.

בתגובתן לעתירה טוענות המשיבות 1-2 כי דין העתירה להידחות על הסף עקב קיומו של סעד חלופי לעותרים, בדמות פניה לבית המשפט לעניינים מקומיים באזור יהודה ושומרון. לגופו של עניין טוענות המשיבות 1-2 כי בניגוד לטענת העותרים, הן פעלו להפסקתן של עבודות הבנייה של הבניין נשוא העתירה וכי למרות שהעמותה הגישה בקשה למתן היתר בנייה, הואיל והבנייה המבוקשת בבקשה האמורה סותרת את התב"ע שבתוקף, הבקשה כלל לא הובאה לדיון לפני המשיבה 1 והודעה בעניין נשלחה לעמותה ביום 13.5.2009. בתשובה שאותן הגישו העותרים על פי החלטתו של בית משפט זה מיום 16.6.2009 הודיעו כי הם עומדים על עתירתם וכי הסמכות לדון בבקשה נתונה לבית משפט זה.

3.

דין הבקשה להידחות על הסף. סעיף 126 לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (מספר 892) יהודה והשומרון, תשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"על אף האמור בכל דין ותחיקת בטחון, בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון ב –

(א)

לפי הדין ותחיקת הבטחון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון כשנשוא הדיון מצוי בתחום הישובים."

סעיף 1 לתוספת לתקנון האמור חל, על פי סעיף 126 הנ"ל, על "חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים, מס' 79 לשנת 1966 כפי שתוקן בצו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובניינים (יהודה ושומרון) (מס' 418), תשל"א-1971".

הנה כי כן, בית המשפט המוסמך לדון בעניינים של תכנון ובניה באזור יהודה ושומרון הוא בית המשפט לעניינים מקומיים.

4.

לאור האמור לעיל, חרף טענת המשיבים כי בית המשפט המוסמך לדון בעתירתם הוא בית המשפט הגבוה לצדק, הרי שקיים לעותרים סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים [ראו למשל: בג"ץ 336/99 דלתא להשקעות ולמסחר נ' בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל , פ"ד נה(3) 246 (2001); בג"ץ 4809/01 חברי מטיילי אלון מורה בע"מ נ' מועצה אזורית שומרון (לא פורסם, 23.7.2001); בג"ץ 6932/00 הר שושנים נ' ראש המועצה המקומית אלקנה (לא פורסם, 5.2.2001)].

5.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף והצו האירעי שניתן ביום 27.5.2009 מבוטל בזאת. העותרים ישאו בשכר טרחת עו"ד המשיבות 1 ו-2 בסך של 3,000 ₪.