בג"ץ 4531/96 קופת חולים הכללית נ. מוטשניק עמליה

מונח בפני ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי, אשר דחתה את תיק ע"א 5896/94 בשל אי הפקדת ערבון, על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

השתלשלות העניינים בתיק זה, כפי שהיא עולה מהחלטות הרשמת (שיפורטו להלן), היא זו:

המערערת הגישה ערעור לבית משפט זה. במועד הגשת הערעור הגישה המערערת גם בקשה לקביעת ערובה במקום ערבון. ביום 15.11.94 נשלחה למערערת הודעה על חיובה בהפקדת ערבון בסכום של

7,500 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה.

ביום 16.4.96, כשנה וחצי לאחר חיובה של המערערת בהפקדת ערבון ומשלא הופקד ערבון כאמור, קיבלה הרשמת החלטה, בה נאמר, בין היתר:

"אני מאפשרת למערער ליתן טעם תוך חמישה ימים, מדוע לא יידחה הערעור כמצוות התקנה 431. העדר תגובה יביא לדחייה מיידית של הערעור מבלי שיתקיים דיון נוסף."

בתגובה להחלטה זו הודיעה המערערת על הפקדת הפקדון הנדרש ביום 5.5.96.

ביום 12.6.96 קיבלה הרשמת החלטה נוספת, בה נאמר, בין היתר:

"הערבון הופקד באיחור של כשנה וחצי מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד, וכמובן, מבלי שהתקבלה החלטה המאריכה את המועד. לא כך ניתן להתגבר על משוכת האיחור בהפקדת הערבון. העמדת בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לא תועיל. הערבון שהופקד יושב למערערת. בהעדר טעם אני מחליטה לדחות את הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-".

המערערת הגישה בקשה לביטול החלטה זו ולהארכת המועד להפקדת ערבון. בדיון שהתקיים בבקשה זו טען בא כוח המערערת, כי לא היה ער לנוסח ההחלטה מיום 16.4.96 וכי, ככל הנראה, נמסרה בשעתו ההודעה על קביעת הערבון למשרד עורך דין, ששמו דומה לשלו ואשר שכן בסמוך לו.

הרשמת דחתה את הבקשה וקבעה, כי לא הוכח שההחלטה על קביעת ערבון לא נמסרה לבא כוח המערערת. נהפוך הוא: בא כוח המערערת אישר, כי הפקידה החתומה על אישור המסירה של החלטה זו היתה פקידה ממשרדו. עוד דחתה הרשמת את טענת בא כוח המערערת, כי לא הבין בשעתו את האמור בהחלטתה מיום 16.4.96.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור על החלטת הרשמת להידחות. המערערת לא הציגה כל הסבר משכנע לשיהוי הניכר שחל בהפקדת הערבון ולהתעלמותה מהחלטת הרשמת מיום 16.4.96.

הערעור נדחה.