בג"ץ 4549/07 אחמד נסאר נ. מינהל מקרקעי ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בפנינו עתירה להורות למשיבה לקיים עסקת החלפת מקרקעין עם העותר.

העותר הוא בעליה של חלקת קרקע בכפר טורען. החלקה הסמוכה לחלקה זו מצויה בבעלות המשיב, מנהל מקרקעי ישראל. לטענת העותר, הוא קיים בשנת 1999 עם המשיב משא ומתן לביצוע עסקת חליפין, מכוחה יזכה העותר בבעלות על הקרקע הסמוכה לחלקתו, ובתמורה לכך יעביר למשיב שתי חלקות קרקע אחרות, האחת באזור התעשייה תפן והשנייה בעיר כרמיאל. חלקות אלו לא היו בבעלות העותר אותה עת, ולטענתו הוא הונחה על-ידי המשיב לרכוש אותן, וכך היה. ברם, לאחר שסיים את הליכי רכישת הקרקעות, כך נטען בעתירה, התנער המשיב מקיום העסקה מסיבות שונות.

מכאן העתירה הנוכחית, במסגרתה מבקש העותר להורות למשיב לקיים את עסקת החליפין. לטענתו, התנהלותו של המשיב לוקה בחוסר תום לב. באי קיומו של ההסכם, נטען, יש לראות כהפרת הבטחה מנהלית וכן כהפרת חוזה.

2.

דין העתירה להידחות על הסף, באשר היא עוסקת במחלוקת שמקומה אינו בפני בית המשפט הגבוה לצדק. מחלוקת זו מקומה להתברר בפני בית המשפט האזרחי הרגיל, שבידיו גם הכלים המתאימים להכריע בשאלות שבעובדה, אשר סביר כי יתעוררו במסגרת בירור טענות העותר (בג"צ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פ"ד מא(2) 449).

העתירה נדחית על הסף.