בג"ץ 4617/12 מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמד] נ. מדינת ישראל

דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת להידחות. ראשית , בקשתו של העותר לפטור מתשלום אגרה אינה נתמכת בתצהיר עדכני (התצהיר שצורף הוא ממאי 2011). אישור המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קיצבת נכות אין בו, כשלעצמו, כדי להעיד על מצב כלכלי. מעבר לשני המסמכים הנזכרים, לא צירף העותר לבקשתו תיעוד כלשהוא לתמיכה בטענתו לפיה הוא נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. העובדה כי בהליכים אחרים זכה העותר לפטור מתשלום אגרה מהווה ראיה לכאורית בלבד להעדר יכולת כלכלית, ואין בה כדי לפטור את העותר מהחובה לבסס כדבעי את טענת העדר היכולת הכלכלית בהליך שלפניי. הדברים אינם חדשים לעותר וכבר נכתבו בהחלטות קודמות שניתנה בעניינו, לרבות בעת האחרונה (ראו: בג"צ 4441/12 ואן קול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.6.2012)).

שנית , ובכך די בנסיבות העניין על-מנת לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה שלפניי – העתירה שבכותרת אינה מגלה עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק, בהיותה מופנית כנגד החלטה שיפוטית של כב' הנשיאה ברלינר במסגרתה נקבע כדלקמן: "מדובר בתיק מתנהל ואינני רואה כל מקום להתערבות כלשהי של נשיאת בית המשפט במהלך הדיון או בכל היבט אחר שלו". הלכה מוש רשת היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות השיפוט האחרות, אלא אם כן עולה טענה היורדת לשורשו של ההליך השיפוטי כגון חוסר סמכות או שרירות קיצונית בתחום המשפט המינהלי. על-פני הדברים, ספק רב אם העתירה שבכותרת נמנית עם אותם מקרים חריגים המקימים עילה להתערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק בהחלטה שיפוטית.

אשר על כן, הבקשה לפטור מתשלום אגרה בהליך שבכותרת נדחית. העותר ישלם את האגרה תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך באין אגרה ללא צורך בהחלטה נוספת.