לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
בית המשפט העליון קבע כי הפניה שנעשתה בעתירה איננה ראויה, שכן לא נבחרה הדרך הנכונה לזירוז הדיון. לא הזמין תגובה מהירה מהמשיב, מאחר שאין מקרה של צו ביניים או גירוש. נוכח העברת העתירה להרכב של שלושה שופטים, הורה כי תידון בהקדם, ככל האפשר בחודש שצוין.
העובדות: העותר פנה לבית המשפט העליון בעתירה וביקש לזרז את שמיעתה. ההרכב לא הזמין תגובה מהירה מהמשיב לפני הבאת העתירה לדיון. העתירה הועברה להרכב של שלושה שופטים.
העובדות
העותר פנה לבית המשפט העליון בעתירה וביקש לזרז את שמיעתה. ההרכב לא הזמין תגובה מהירה מהמשיב לפני הבאת העתירה לדיון. העתירה הועברה להרכב של שלושה שופטים.
השאלות המשפטיות
1.האם הפניה ישירה לבית המשפט העליון בעתירה, ללא פנייה מוקדמת ומתאימה, ראויה בנסיבות העניין?
2.כיצד יש לזרז את שמיעת עתירה שהועברה להרכב של שלושה שופטים?
הלכות
1
הפניה לבית המשפט העליון בדרך שנעשתה איננה ראויה, ודרך זירוז הדיון בעתירה לא נבחרה כנכון.
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
4631/98 - א'
בפני:
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
העותר
:
ג'אדה
עיסא אחמד פרוך
נגד
המשיב
:
שר
הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
בקשה
למתן צו המורה למשיב
לגלות
עמדתו לעתירה
החלטה
הפניה לבית משפט זה, באופן שנעשתה, איננה
ראויה. בית משפט בהרכב זה, הזמין לא אחת תגובה מהירה מן המשיב בטרם תובא העתירה לדיון. הדבר נעשה במקרים המתאימים כמו במקרים בהם יש בקשות לצו ביניים או במקום שבהם עומדים המבקשים או מי מהם בפני גירוש. במקרה הנדון לא מצאתי לנכון לעשות כן.
ראוי לציין, כי אם רצה העותר בזירוז שמיעת
העתירה, לא בחר הוא בדרך הנכונה לעשות כן. עם זאת, מאחר וההעברה להרכב של שלושה נעשתה ב7/98- ראוי שעתירה זו תידון בהקדם ואם אפשר עוד ב12/98-.