בג"ץ 4649/05 סיריס אחמד ראשד טאהר מכפר ברטעה נ. לשכת היועץ המשפטי ' איזור

השופטת ע' ארבל :

1.בעתירה זו שבפנינו מבקשים העותרים כי תאושר בקשתם "לתושבות ושינוי מען". כן מתבקש מתן צו ביניים שיאשר שהיית העותרים בכפר ברטעה, עד להכרעה בעתירה.

העותרים טוענים בעתירתם כי הם תושבי הכפר ברטעה. לדבריהם, פנו פעמים רבות אל המשיבים בבקשה להנפיק להם את האישורים האמורים אך נענו כי הבקשה לא תטופל כל עוד לא התקבלה עמדת גורמי הביטחון.

2.המשיבים בתגובתם מציינים כי הכפר ברטעה שוכן במרחב התפר ומבארים בהרחבה את הרקע לדרישה כי תושבי מרחב התפר יהיו מי שברשותם תעודת "תושב קבוע" במרחב התפר וכי מי אשר נכנס למרחב התפר ושוהה בו יידרש להיתר כניסה למרחב. עוד הם מציינים כי ביום 2.10.03 הכריז מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון על שטח מרחב התפר כעל שטח צבאי סגור וכי מכוח הכרזה זו הוטלו מגבלות על הכניסה והשהיה לשטח זה. כמו כן הוצאו מכוח ההכרזה הוראות בדבר תעודה ל"תושב קבוע" במרחב התפר והוראות בדבר היתרי כניסה למרחב התפר ושהיה בו.

לטענת המשיבים, דין העתירה להידחות על הסף הן כיוון שמבדיקת המשיבים עולה כי העותרים כלל לא הגישו בקשה להיות מוכרים כתושבי קבע או כתושבים חדשים במרחב התפר, הן כיוון שלטענתם לוקה העתירה בחוסר ניקיון כפיים שיסודו בכך שבמכתב שכתב העותר 3 אל המשיב 1 בשנת 2004 הוא ציין כי מקום מגוריו אינו בכפר ברטעה אלא בכפר סיריס שבנפת ג'נין וכן בכך שלא צורפה לעתירה כל הודעה מטעם המשיבים על דחיית בקשתם של העותרים. כפי שצוין, העותרים טוענים כי ניתנה להם הודעה כאמור, בעוד שלטענת המשיבים לא יכולה היתה להינתן הודעה שכזו בהיעדר בקשה מתאימה מטעם העותרים. המשיבים מוסיפים וטוענים, לגופו של עניין, כי אין בטענות העותרים ובנספחים לעתירה כדי לתמוך במסקנה כי מרכז חייהם מצוי אכן בכפר ברטעה וכי הם היו תושבי קבע בכפר זה עוד טרם הוכרז המקום שטח צבאי סגור ביום 2.10.03.

3.דין העתירה להידחות על הסף.

אכן, העותרים לא צירפו לעתירתם כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי הם אכן הגישו למשיבים בקשה בעניינם. בדיקת המשיבים העלתה, כאמור, כי בקשה שכזו כלל לא הוגשה עובר לפניה לבית משפט זה. משכך מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת הלוקה באי מיצוי הליכים. באפשרותם של העותרים להגיש בקשה מתאימה ויש להניח כי זו תטופל בדרכים המקובלות. ברי, כי די בטעמים אלה לדחיית העתירה על הסף ועל כן איננו רואים להידרש ליתר הטעמים שהעלו המשיבים בתגובתם.

העתירה נדחית ועמה גם הבקשה לצו ביניים.