פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8110/07 נמר עואד נ. מפקד כוחות יו"ש

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · היתר כניסה לישראל לשהות בשעות הלילהעתירה לבג"ץ לקבלת היתר כניסה לישראל ובקשה לצו ביניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה על הסף עתירה לקבלת היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה עבור תושב האזור המאוים. נקבע כי העותרים לא מיצו את ההליכים בפני המשיבים ולא צירפו מסמך המעיד על פנייה בכתב. הדחייה אינה חוסמת פנייה עתידית לאחר החלטת הרשות.

העובדות

העותר 1 מחזיק כרטיס מגנטי המאפשר כניסה לישראל בשעות היום בלבד ואינו רשאי לשהות בישראל בשעות הלילה. לטענתו הוא מאוים בשטחי האזור על ידי משפחה יריבה, ואזרח ישראלי נכון לתת לו מחסה בלילה. לעתירה לא צורפו מסמכים המעידים על פנייה בכתב לרשויות ולא הוצגה החלטה מטעמן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות למשיבים ליתן לעותר היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה?
  2. 2.האם יש לדחות עתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק לא ייתן סעד מקום בו לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת טרם הפנייה אליו

    ״הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה לא ייתן סעד מקום בו לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת טרם הפניה אליו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • היתר כניסה
  • צו ביניים
  • עתירה
  • סכנת חיים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

8110/07

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותרים:

1. נמר עואד

2. יואב יפרח

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות יו"ש

2. מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד צבי ששון

פסק-דין

השופטת מ' נאור :

1.

בעתירה לפנינו מבקש העותר 1, תושב האזור, כי יינתן לו היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה.

2.

העותר 1 מחזיק "כרטיס מגנטי" שתוקפו עד ליום 10.9.2010. נכון לעת הזו הוא רשאי להיכנס לישראל החל משעות הבוקר ועד חצות הלילה, אך הוא אינו רשאי לשהות בישראל בשעות הלילה. העותר 1 טוען כי הוא מאויים בשטחי האזור על-ידי משפחה יריבה, שמבקשת נקמת דם עקב סכסוך משפחות ממושך. לטענתו חזרתו לשטחי האזור בשעות הלילה מעמידה אותו בסכנת חיים. העותר 1 מציין בעתירה כי העותר 2, אזרח ישראל ותושב מושב סגולה, העסיק אותו בעבר והוא נכון ליתן לו מחסה בישראל בשעות הלילה. לפיכך סבור העותר 1 כי נוכח סכנת החיים בה הוא נמצא ושעה שקיים אזרח ישראלי הנכון ליתן לו מחסה בשעות הלילה, הרי שעל המשיבים ליתן לו היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה. לטענת העותרים הם פנו בבקשה למשיבים ליתן לעותר 1 היתר כניסה לישראל שיאפשר לו לשהות בארץ גם בשעות הלילה, אך נאמר להם כי "אין הם יכולים להנפיק אישורי שהיה עם לינה, לכן הפנוהו לגורמים אחרים" (סעיף 14 לעתירה). לפיכך נתבקש בעתירה צו על תנאי וכן צו ביניים שנוסחם זהה – מניעת הרחקת העותר 1 מישראל. הלכה למעשה תכלית העתירה היא להורות למשיבים ליתן לעותר היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה.

3.

לעתירה לא צורף כל מסמך המעיד על הפניה הנטענת למשיבים ולא צורפה כל החלטה מטעמם. לפיכך קבעתי ביום 25.9.2007 כי לעת הזו אין צו ארעי, וכי על העותרים להשלים את החסר בעתירה בטרם אחליט בעניין המשך הטיפול בעתירה ובבקשה לצו ביניים. בהודעה מעדכנת מטעם העותרים הם הודיעו כי "עניינו של העותר 1 ידוע לגורמי הבטחון, אך נאמר לעותר 2 כי יהיה צורך בהפניית כב' ביהמ"ש".

4.

דין העתירה להידחות על הסף. העותרים לא צירפו לעתירתם ולהודעה המעדכנת כל מסמך המעיד כי נעשתה פנייה בכתב למשיבים בבקשה לקבלת היתר כניסה לישראל לכל שעות היממה עבור העותר 1. מכאן שהעותרים לא מיצו את ההליכים טרם פנייתם לבית המשפט הגבוה לצדק. הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה לא ייתן סעד מקום בו לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת טרם הפניה אליו (בג"ץ 6515/07 רשדי נ' משטרת ישראל (מיום 1.10.2007); בג"ץ 4649/05 טאהר נ' לשכת היועץ המשפטי איזור יהודה ושומרון (מיום 11.11.2005)). באפשרותם של העותרים להגיש בקשה מתאימה למשיבים ויש להניח כי זו תטופל בדרכים המקובלות. אין באמור כדי לחסום דרכם של העותרים לפנות בבקשה לקבלת סעד, לאחר שתינתן החלטת הרשות המוסמכת, אם תהיה עילה לכך.

5.

העתירה נדחית על הסף ועמה גם הבקשה לצו ביניים.

ניתן היום, כ' תשרי, תשס"ח (2.10.2007).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק לא ייתן סעד מקום בו לא מוצו ההליכים בפני הרשות המוסמכת טרם הפנייה אליו