בג"ץ 4690/00 אוליאל רוזמרי נ. שרון רחל

המשיבה הגישה בבית משפט השלום תובענה, בסדר דין מקוצר, כנגד המבקשת, ובה ביקשה כי בית המשפט יצווה על המבקשת לפנות את הדירה ששכרה מן המשיבה, ולשלם לה דמי שכירות ופיצוי מוסכם, כל זאת, בגין הפרת הסכם השכירות. בית משפט השלום התנה את מתן הרשות להתגונן, אותו ביקשה המבקשת, בכך שתפרע את דמי השכירות שבפיגור ותמסור שיקים דחויים להבטחת דמי השכירות העתידיים. המבקשת לא מילאה תנאים אלה בשלמותם, ולפיכך ניתן כנגדה פסק דין, המחייב אותה לפנות את הדירה ולשלם למשיבה סך של 3,992 ש"ח הכולל פיגורי דמי שכירות ופיצוי מוסכם.

ערעורה של המבקשת לבית המשפט המחוזי הוגש בחלוף יותר מחודש ימים לאחר תום התקופה הקצובה בחוק להגשת ערעור (45 יום). לפיכך, צירפה המבקשת לכתב הערעור בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, הנסמכת על נימוקים של מצב כלכלי קשה וסירוב הלשכה לסיוע משפטי לבקשתה למנות לה עורך-דין. כבוד רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה להארכת מועד, מחמת שהמבקשת לא פירטה כל טעם מיוחד לאי הגשת הערעור בתוך התקופה שנקבעה לכך. ערעורה של המבקשת נדחה בבית המשפט המחוזי לאחר שנקבע כי הנימוקים שנטענו בפני הרשמת אינם מהווים טעם מיוחד המצדיק היענות לבקשה להארכת מועד. בית המשפט נאות, "לפנים משורת הדין", להתחשב גם בנימוק נוסף, שהעלתה המבקשת לראשונה בפניו, ולפיו בעקבות קשיים כלכליים ומשפחתיים, נקלעה ללחץ נפשי קשה, אשר מנע ממנה הגשת הערעור במועד. אולם, כך קבע בית המשפט המחוזי, גם בנימוק זה אין משום טעם מיוחד, משום שהמבקשת לא המציאה כל תעודה רפואית ביחס למצבה הנפשי הקשה, אלא הסתפקה בהצגת מכתב מטעם עובדת סוציאלית בלבד. עוד ציין בית המשפט קמא, כי בתקופת 45 הימים שלאחר מתן פסק הדין בבית משפט השלום, הגישה המבקשת בבית משפט השלום בקשה לביטול פסק דין, ועבדה לפרנסתה, דברים המעידים על יכולת לתפקד ולטפל בענייניה.

כנגד פסק דין זה מופנית בקשת רשות הערעור שלפנינו.

המערערת טוענת, כי הנימוקים שעמדו ביסוד בקשתה להארכת מועד להגשת ערעור - בנפרד או במצטבר - עולים כדי טעם מיוחד המצדיק קבלת הבקשה. לטענתה, מצוקתה הכלכלית היא שחייבה אותה לעבוד לפרנסתה, ואין במסוגלותה לעבוד כדי לשלול את טענתה, כי היא סבלה ממצב נפשי וכלכלי קשה.

דין הבקשה להידחות.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, קובעת לאמור:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה ; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו " [ההדגשה הוספה].

המועד להגשת ערעור הינו מועד שקבוע בחיקוק, ועל כן אין להאריכו אלא בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט המחוזי בחן את הנימוקים עליהם ביססה המבקשת את בקשתה, ולא מצא כי נתקיים בהם "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. בית המשפט המחוזי אף נכון היה לשקול נימוקים נוספים שהובאו בפניו, ושלא בא זכרם בעת הדיון בפני כבוד הרשמת. אף בנימוקים אלה לא מצא עילה לשנות ממסקנתו. אין להצביע על טעות בהחלטת הרשמת ובהחלטת בית המשפט המחוזי. בנסיבות המקרה לא נתקיימו התנאים המצדיקים דיון בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.