בג"ץ 4694/99 כליף סמיר נ. שמשון חברה לביטוח בע"מ

המבקש הינו בעל נכס מקרקעין, הכולל את בית מגוריו. בעקבות הסכם עם המשיבה, לקבלת אשראי נגד בטוחות, חתם המבקש על שטר משכון לפיו שיעבד את הנכס האמור לטובת המשיבה. משלא עמד המבקש בחובתו לפרוע למשיבה את תשלומי החוב במועדיהם, תפח חובו ועומד הוא כיום על סכום של 325,000 ש"ח. ביולי 96' פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס. על יסוד חוות דעת שהגישה המשיבה - ומשלא עלה בידי המבקש להציע קונה במחיר גבוה יותר - אישר ראש ההוצאה לפועל את מכירת הנכס תמורת 220,000$. המבקש הגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה לביטול המכר ומשזו נדחתה, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה עתר המבקש גם לצו מניעה זמני, שיאסור על המשיבה לנקוט הליכי הוצאה לפועל למימוש השיעבוד. בית המשפט המחוזי היתנה את עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בהפקדת ערבון בסך 150,000 ש"ח. כנגד החלטה זו מופנית הבקשה למתן רשות-ערעור שלפניי.

המבקש אינו מתכחש לתוקף המסמכים שעל פיהם הוגשה הבקשה למימוש המשכון, ואף אינו מכחיש את גובה חובו בתיק ההוצאה לפועל. עיקר טענתו לעניין סיכויי בקשתו העיקרית הוא, ששווי הנכס גבוה במידה ניכרת מן המחיר בו הוצע למכירה בהוצאה לפועל, ויש לאפשר לו למכור את הנכס במחיר גבוה יותר. להצדקת צו העיכוב טוען המבקש, כי המשך הליכי ההוצאה לפועל עלול להסב לו נזק בלתי הפיך, בעוד שהיענות לבקשתו אך תעכב את מימוש זכות הפרעון של הבנק עד לבירור הבקשה העיקרית.

דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא, שבבוא בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות בהליך מסוג זה, עליו להשתכנע שעיכוב מימושה של הבטוחה לא יגרום נזק לזוכה ולא יגרע מסיכוייו להיפרע מן הבטוחה, באותה מידה, גם אם יושעה המימוש. השווה בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , תקדין-עליון, כרך 91(3), ע' 232. הנטל להוכיח קיום עילה מוצדקת לעיכוב הביצוע של הליך המימוש מוטל על המבקש. ובמקרה דנא לא עלה בידי המבקש לסתור את ההנחה, כי השהיית הליך המימוש, בעוד החוב נושא השיעבוד תופח והולך, עלול לגרוע מסיכויי המשיבה להיפרע מן הבטוחה באותה מידה (השווה רע"א 4075/99 קצירי נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם)).

בסיכויי הבקשה, התלויה לפני בית המשפט המחוזי, אינני אומר להרחיב. די שאציין שהליכי מימוש הנכס החלו ביולי 1996, ולמבקש עמדה תקופה ניכרת למציאת קונה לנכס במחיר גבוה יותר. בנסיבות אלו נראה לי, כי התניית העיכוב בהפקדת ערבון בסכום שקבע בית המשפט המחוזי מאזנת נכונה בין האינטרסים של הצדדים.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.