רע"א 4075/99 דליה קצירי נ. בנק הפועלים בע''מ

המבקשים הינם בעלי נכס מקרקעין, הכולל את בית מגוריהם. בעקבות הסכם עם הבנק המשיב, לקבלת אשראי כנגד בטוחות, חתמו המבקשים על שטר משכון לפיו שיעבדו את הנכס האמור לטובת הבנק. בתובענה שהגישו לבית המשפט המחוזי עתרו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי שיעבוד הנכס על ידם נועד להבטחת החזר של חובות אישיים של המבקשים לבנק, וכי לבנק אין זכות לממש שיעבוד זה בגין חובות החברות "חיים צור בע"מ" ו"חיים צור שווק בשר (1986) בע"מ" (להלן: החברות). כן ביקשו להצהיר כי פרעו לבנק את חובותיהם האישיים, וכי בכך קמה להם זכות לביטול השיעבוד. במסגרת תביעתם עתרו המבקשים למתן צו מניעה זמני, שיאסור על הבנק לנקוט הליכי הוצאה לפועל למימוש השיעבוד. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו המניעה הזמני ונגד החלטה זו מופנית הבקשה למתן רשות-ערעור שלפניי. יצוין, כי לאחר מתן החלטתו של בית המשפט המחוזי פונו המבקשים מהנכס, אלא שהנכס עדיין לא נמכר.

דין הבקשה להידחות. המחלוקת המהותית בין המבקשים לבין הבנק מתמקדת בשאלה, אם השיעבוד אכן נועד רק להבטחת חובותיהם האישיים של המבקשים, או גם להבטחת חובותיהן של החברות. על סמך העיון בשטר המשכון קבע השופט המלומד, כי "השיעבוד נעשה הן להבטחת חוב אישי של המבקשים והן להבטחת כספים שהחברות קיבלו ויקבלו בעתיד מהבנק". תמיכה למסקנתו האמורה העלה השופט גם מ"הסכם לפריסת חובות", שכרתו המבקשים עם הבנק ושבגדרו התחייבו לשעבד לבנק את הנכס. חזרתי ועיינתי בהסכם המשכון, ונחה דעתי שקביעת השופט המלומד בנושא זה מעוגנת בתוכנו של ההסכם. המסקנה המתבקשת היא שסיכויי תביעתם של המבקשים אינם גדולים.

לעניין מאזן הנוחות טענו המבקשים, כי יש להעדיף את עניינם על פני עניינו של הבנק; שכן המשך הליכי ההוצאה לפועל עלול להסב להם נזק בלתי הפיך, בעוד שהיענות לבקשתם אך תעכב את מימוש זכות הפירעון של הבנק עד לבירור התביעה העיקרית. אף טענה זו דינה להידחות. בעניין דומה שהיה לפניי קבעתי:

"לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי די להטעים, שכדי שבית המשפט ייענה לבקשה כזאת מצד חייב, לא די שישתכנע כי מימוש הבטוחה לאלתר יגרום לחייב נזק גדול או בלתי הפיך, אלא עליו להשתכנע גם בכך, שעיכוב מימושה של הבטוחה לא יגרום נזק לזוכה ולא יגרע מסיכוייו להיפרע מן הבטוחה, באותה מידה, גם אם יושעה המימוש" (בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלות ותעבורה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ , תקדין-עליון, כרך 91(3), ע' 232).

הווה אומר: הנטל להוכיח קיום עילה מוצדקת לעיכוב הביצוע של הליך המימוש מוטל על המבקשים. בעניין זה טען המשיב, כי על הנכס רובצים עיקולים שהטילו נושים אחרים, וכי אף מונו כונסי נכסים לנכס מטעם נושים אחרים. מכאן, שהשהיית הליך המימוש, בעוד החוב נושא השיעבוד תופח והולך, עלול לגרוע מסיכויי הבנק להיפרע מן הבטוחה באותה המידה.

המבקשים הוסיפו וטענו שעם פתיחת הליכי המימוש לא קיבלו התראה כחוק מן ההוצאה לפועל. טענה זו נסתרה על-ידי הבנק. חיזוק לעמדת הבנק יש בעובדה, שמאז פתיחת הליכי המימוש פנו המבקשים, וחזרו ופנו, הן להוצאה לפועל והן לבתי המשפט, בבקשות לעיכוב הביצוע; והתנהגותם מעידה עליהם כי ידעו, ידוע היטב, על פתיחת הליכי המימוש.

מטעמים אלה, ומבלי להידרש לטענות אחרות של המבקשים, הנני מחליט לדחות את הבקשה. המבקשים ישלמו למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.